מה ההבדל בין סטרס, לחרדה ולדיכאון?
יש אנשים שאומרים לעצמם שכבר תקופה ארוכה הם מרגישים "לא טוב", עם הרבה עייפות, מתיחות, מצב רוח משתנה, קושי לישון, דאגות, חששות ועוד. האם מדובר בסטרס או אולי בחרדה או דיכאון? בואו נבחן את הנושא.
נושאים קשורים:
הפרעת חרדה מפושטת – מהי?
10 תסמינים להתקף חרדה ודרכי התמודדות
טיפול בחרדות
מה זה סטרס?
סטרס, שנקרא בעברית דחק, הוא אחת התופעות הנפוצות והמאפיינות ביותר את העידן המודרני. מדובר למעשה במצב של היעדר איזון בגוף ובנפש שיכול להיווצר עקב מגוון גורמים. המילים החשובות ביותר להבנת הסטרס הן לחץ וגם מתח. ואולם, בעוד שמתח ולחץ הם תופעות נפשיות שמופיעות ונעלמות באופן די מהיר, סטרס הוא מצב מתמשך שלהן. מתח ולחץ הם מצבים שמתבטאים במספר מערכות גופניות, המביאות לשחרור של הורמונים המכינים את הגוף להתמודדות עם אתגר. בתור שכאלו, הם חשובים מאוד. לדוגמא, ישנם מחקרים המעידים על כך שמי שמבצע מבחנים בלי אף רמה של מתח או לחץ, כלומר באדישות מוחלטת, מקבל ציונים פחות טובים ממי שיש לו רמות לחץ מתונות. זאת מפני שהלחץ מביא לגיוס משאבים ואנרגיה החשובים למיקוד לתפקוד יעיל יותר – אבל כאמור ברמות סבירות.
ואולם, מה קורה אם המתח והלחץ נשארים לאורך זמן, למשל לאורך ימים, שבועות וחודשים? במצב זה הגוף כל הזמן עסוק בהתמודדות עם אתגרים גדולים וקטנים, וכך גם הנפש. אולי בתחילת התקופה נקבל תוצאות טובות אך עם הזמן היכולות שלנו הולכות ונשחקות, ואנו מגיעים עד לכדי קריסה. יש לציין כי לא מדובר בהכרח בקריסה מוחלטת מבחינה נפשית וגופנית, אם כי הדבר יכול לקרות, אלא יותר בעייפות רבה, נטייה לתחלואה, דאגות רבות, ירידה משמעותית בביצועים וכדומה. אכן, ישנם מחקרים רבים הקושרים בין סטרס ובין תחלואות גופניות כמו בעיות לב, החלשת המערכת החיסונית, כאבי ראש, היתפסות שרירים וכיוצא בזאת. כמו כן, ישנם מחקרים רבים הקושרים בין רמות גבוהות של סטרס לבין היווצרות הפרעות נפשיות כמו דיכאון או חרדה. מערכת נפשית וביולוגית שנמצאת תחת עומסים כבדים הולכת ומאבדת מחסינותה, ונעשית פגיעה יותר להפרעות חסרות איזון למיניהן.
כאמור, החיים המודרניים מספקים כר נרחב להיווצרות סטרס, והדבר מתבטא בשיעור גבוה מאוד של אנשים באוכלוסייה שסובל מתופעה זו. כך לדוגמא, רבים מאיתנו נאלצים להתמודד בו זמנית עם פיתוח קריירה הכרוך בקבלת החלטות, עמידה בזמנים ואחריות הולכת וגדלה, ביחד עם גידול הילדים שנעשה יותר תובעני מבעבר, וזאת לצד התמודדות עם הפרנסה והמשכנתא בשוק כלכלי משתנה, ועוד לא דיברנו על חיי הזוגיות והיבטים נוספים. כלומר, אנשים רבים מוצאים את עצמם נאלצים לתפקד ברמה גבוהה מאוד מול דילמות, מצבים חסרי שליטה, שינויים ומשימות שוטפות, כאשר ברקע יש חשש ודאגה. הוסיפו לכך את שעות השינה הבלתי מספיקות, מיעוט פסקי זמן ומנוחה, וקיבלתם מתכון טוב להיווצרות סטרס.
סטרס אינו חרדה, אבל הוא קרוב משפחה
כפי שאמרנו, לעיתים תקופות של סטרס עלולות להוביל גם לפיתוח חרדות. ואולם, לא מדובר באותה התופעה. חרדה היא מצב שבו אנו מגיבים בפחד עז כלפי גירויים שאינם מצדיקים תגובה כה חריפה, בין אם מדובר בפגישת עסקים, טיסה במטוס, העברת מצגת בעבודה, אירוע חברתי, וכן הלאה. שימו לב לקשר ההדוק שבין מצבים אלו למצבים שמעוררים סטרס, בהם יש לנו פחות שליטה, ועלינו להתמודד עם דילמות ועם משימות שונות. יחד עם זאת, חרדה יכולה להתעורר במגוון רחב של נסיבות, ולאו דווקא לאחר תקופה של סטרס. לדוגמא, היא יכולה להתפתח עקב נטיות תורשתיות, עקב אירוע חד פעמי כמו תאונות דרכים וכדומה.
ישנו דמיון בין חרדה לסטרס בכל הקשור למנגנון הביולוגי העומד מאחורי תופעות אלו, אך ניתן לומר כי חרדה היא תופעה חזקה בהרבה מסטרס. כלומר, היא מביאה את תפיסת ההתמודדות שאנו נתקלים בה לרמה קיצונית של איום מוחשי על שלומנו וקיומנו, ובהתאם לכך אנו חווים תסמינים כמו דפיקות לב מואצות, הזעה בידיים, רעידות וכדומה. לעומת זאת, בסטרס אנו תופסים את הדברים פחות או יותר כהווייתם – חשוב לנו לתפקד טוב בעבודה, חשוב לנו לעשות רושם טוב על אחרים, חשוב לנו ליצור את הבסיס הכלכלי עצמנו ולמשפחה, חשוב לנו להצליח במבחן, חשוב לנו לתפקד על הצד הטוב ביותר במגוון מישורי החיים. מן התיאור הזה ניתן גם להבין כיצד סטרס יכול להפוך לעיתים לחרדה של ממש, בכך שאנו הולכים ומתישים את המערכת שלנו האחראית על התמודדות עם אתגרים ואיומים שונים, והיא בסופו של דבר יוצאת מאיזון ומתבטאת בחרדה. לדוגמא, סטודנט המצוי בתקופת מבחנים של כמה חודשים, ובתוך כך צריך גם לפרנס את עצמו ודואג לעתידו, עלול לעבור לאורך זמן לכדי חרדת בחינות שבה כל מבחן נראה כבעל השלכות גורליות על עתידו.
ומה לגבי דיכאון?
ראשית, יש לציין שכשמדברים על דיכאון מתכוונים לרמות שונות, החל בדכדוך, דרך דיכאון סמוי, דיסתמיה שהינה דיכאון קל יחסית, ועד לדיכאון מז'ורי. המישור הפיזיולוגי של הדיכאון אינו מובן עדיין לחלוטין, אך ככל הנראה נראה מדובר במחסור של מרכיבים מסוימים החשובים להולכה העצבית במוח. כאן אנו נזכרים בסטרס שכאמור הולך וממצה את המשאבים של הגוף והנפש, ולכן יכול להביא עד כדי חוסר איזון המוביל לדיכאון. לא קשה להבין זאת – תארו לכם סטודנט המצוי בתקופת בחינות שנמשכת לאורך תקופה ארוכה, ההולך ומתיש את עצמו ולבסוף מגיע למצב של אפיסת כוחות מוחלטת. אכן, אחד התסמינים הבולטים של דיכאון הוא עייפות רבה וחוסר מוטיבציה לעסוק בפעילויות שבעבר הסבו הנאה, לצד תחושה של עצב. ובאמת, מי יכול לשמור על מצב רוח טוב לאחר תקופה כל כך ארוכה של התשה?
יחד עם זאת, דיכאון הוא לא סטרס. סטרס יכול בהחלט להוות מרכיב משמעותי ביצירת דיכאון, אך הוא אינו הכרחי. לדוגמא, סטרס יכול להיות מרכיב ביצירת דיכאון אצל אדם שפוטר מעבודתו ולא מצליח להתקבל לעבודה חדשה הרבה זמן, או אדם שחווה הליכי גירושין מתמשכים. יחד עם זאת, דיכאון יכול להתעורר בנסיבות שונות שאינן כוללות בהכרח סטרס ומעבר לכך, דיכאון הוא תופעה העומדת בפני עצמה עם תסמינים כמו הפרעות בשינה, הפרעות לתיאבון, הסתגרות חברתית, מצבי רוח קיצוניים, מחשבות אובדניות ועוד תסמינים רבים.
אם כן, בהחלט קיימים קשרים בין סטרס, חרדה ודיכאון, כאשר כל אחד מהשלושה יכול לעורר בתורו אחד מהאחרים ואפילו את שניהם. יחד עם זאת, מדובר בתופעות נפרדות בעלות תסמינים נבדלים.
