התקפי חרדה והתקפי פאניקה הינם נפוצים מאוד באוכלוסייה כאשר הנתונים בעולם המערבי מדברים על כ 10% מכלל הנשים והגברים בגילאים מבוגרים. יחד עם זאת, מכיוון שהתקפי פאניקה וחרדה תלויים בין היתר היבטים סביבתיים, סביר מאוד להניח שבתקופות יותר מאתגרות האחוזים גבוהים יותר.
למשל, בתקופת הקורונה שעוברת על העולם בשנתיים האחרונות, נראה שבכל רחבי תבל מדווחים על עלייה בשיעור החרדה בכלל והתקפי חרדה ופאניקה בפרט, כמו גם בעיות נפשיות נוספות כגון דיכאון. אכן, אחד הגורמים העומדים מאחורי התקפי חרדה הוא תחושה של לחץ פנימי, כשלפעמים בהתקפי פאניקה היא אפילו אינה מורגשת אך בהחלט קיימת אי שם בנפש. היא יכולה להופיע בגלל לחצים כמו אי וודאות כלכלית, חוסר יכולת לצאת מהבית לבילויים והתאווררות, וכמובן גם דאגות לגבי המצב הבריאותי שלי ושל האנשים הקרובים לי.
עם השנים הולך ומתוודע הציבור להגדרות שונות בעולם הפסיכיאטריה בעוד הסטיגמות הקשורות לקבלת טיפול נפשי או תרופתי הולכות וקטנות. ההתעניינות הגוברת מכניסה אל השיח הציבורי גם מונחים שונים ובהם התקף פאניקה, התקף חרדה, חרדה מתמשכת, הפרעת פאניקה ועוד. כפי שנראה במאמר הבא, ההבדלים בין המונחים האלה אינם גדולים מאוד, על אף שכדאי להכיר אותם.
ללא קשר לאבחנה המסוימת חשוב מאוד לקבל טיפול עבור כל הפרעת חרדה באשר היא, שכן מעצם טבעה החרדה נוטה להתפשט לעבר מעגלים במישורי החיים ולהשפיע באופן מהותי על איכות החיים ועל התפקוד היומיומי.
כמה מילים על הגדרות
רגע לפני שנדבר על ההבדלים בין התקף חרדה להתקף פאניקה, כדאי להגיד כמה מילים על ההגדרות הפסיכיאטריות בכלל. חשוב להבין שאפילו למטפל הטוב ביותר אין "עיני רנטגן" והוא לא יכול פשוט לצלם את הנפש מבפנים, ולהגיד – "אוקיי, זו הפרעת חרדה מסוג אלף, בית או גימל. אין הדבר דומה לצילום רנטגן, MRI או CT שבו ניתן לראות בבירור פתולוגיות ברקמות ספציפיות.
האופן שבו האבחון עובד הוא התבוננות על תסמינים שונים כפי שמדווח עליהם המטופל, בין אם מדובר בתסמינים פיזיולוגיים, בחיי הרגש, בעולם המחשבה, בהתנהגויות שונות, בתפקוד היומיומי של המטופל, במערכות היחסים שלו וכדומה. על פי ההצטברות של התסמינים המדווחים הולך המטפל או הפסיכיאטר אל מדריך הפסיכיאטרי האמריקאי שאיתו עובדים בישראל, ומשווה בין תסמינים אלו וטווח הזמן שלהם להגדרות.
כאשר מגיעים אליי ההגדרה המתאימה ביותר למכלול התסמינים ניתן לתת אבחנה, אך חשוב להדגיש שבישראל רק פסיכיאטרים יכולים לתת אבחנה כזו. יחד עם זאת, אין בכך לומר שמטפל מיומן אינו יכול להשתמש במדריך הפסיכיאטרי ואינו יכול להבין מהי הגדרת ההפרעה שממנה סובל המטופל. היתרון שבהגדרה שכזו הוא שהמטופל יכול לקבל שם לבעיה שממנה הוא סובל, והיא כבר אינה כל כך מסתורית ומאיימת. הוא מבין שמדובר בבעיה נפוצה ושכיחה שכבר נחקרה רבות, ושיש לה טיפולים מתאימים. כמו כן, מבחינת המטפל בהתאם להגדרה אפשר לעבור לפרוטוקולים של טיפול שהוכיחו את עצמם כיותר יעילים לעומת אחרים עבור הפרעה מסוימת.
מצד שני, תמיד יש לזכור שמדובר בהגדרות בלבד. כל אדם הוא עולם בפני עצמו ואין ההגדרה של הפרעה נפשית כזו או אחרת מגדירה את האדם. יתר על כן, אפילו אם נגדיר שאדם הסובל מהתקף פאניקה או התקף חרדה, אין זה אומר שהוא יחווה את ההתקפים באופן דומה לאחר או שההתייחסות שלו אל ההתקפים תהיה דומה לאחר. לעצם ההתייחסות אל ההתקפים בעת שהם מופיעים ובעיקר לאחר שהם חולפים, ישנה משמעות גדולה מאוד כפי שנראה בהמשך.
על כן, אל ההגדרות פסיכיאטריות יש להתייחס בבחינת "כבדהו וחשדהו". כלומר, לכבד את היתרונות שלהם מבחינת מתן שם, הרגעה ובחירת אפשרויות טיפול יעילות, ומצד שני לחשוד בכך שמדובר במעין מצב קבוע המגדיר את האדם ואינו ניתן לשינוי.
ועכשיו להגדרת התקפי חרדה ופאניקה
למעשה, התקפי חרדה והתקפי פאניקה דומים מאוד, ובעבור מרבית האנשים אין זה משנה כל כך מהי ההגדרה הספציפית. יחד עם זאת, עדיין קיימים הבדלים שחשוב להכיר ואכן משפיעים על מהלך ההפרעה ועל הטיפול בה.
אם נתחיל עם התקפי חרדה נוכל לומר כי המקור שלהם אומנם אינו ברור אך בדרך כלל הם מופיעים לאחר תקופה מסוימת של לחצים ומתחים. ניקח דוגמה מאוד אקטואלית לימים אלו של משבר הקורונה ונראה כי אנשים רבים חווים לחצים וחששות, אליהם מתלווים למשל כאבי ראש, דופק קצת יותר מהיר, תחושה כללית לא נוחה, דאגות לבריאות ולפרנסת המשפחה, תחושה של דחק, אולי קצת מחנק בגרון וכן הלאה. התסמינים האלו מתמשכים לאורך זמן ויוצרים עומס על המערכת עד כדי כך שהנפש מגיעה למעין קריסה המתבטאת בהתקף חרדה. ביטויים שיכולים להתאים למצב זה הם "הקש ששבר את גב הגמל" או "עייפות החומר".
כך, בשלב מסוים מופיע באופן פתאומי התקף חרדה, גם אם אין לו טריגר ברור, אבל על רקע של תקופה ממושכת של לחצים. מדובר בהתקף מאוד לא נעים בלשון המעטה, אשר התסמינים שלו יכולים להיות תחושה של קושי בנשימה וכאבים בחזה, תחושת בהלה גדולה, יובש בפה, עצבנות גדולה, כאבי שרירים, כאבי ראש, סחרחורת, דופק מהיר, חוסר שקט וכדומה.
גם התקפי חרדה וגם התקפי פאניקה מוגדרים על ידי המדריך הפסיכיאטרי האמריקאי בתור גלים שמגיעים לשיא כעבור כעשר דקות, ונמשכים לכל היותר עד כמה שעות. יחד עם זאת, הבדל משמעותי הוא שהתקף פאניקה בדרך כלל מתחיל בפתאומיות בלי טריגר מובן, ואפילו כאשר מצב הרוח רגוע. זאת אומרת שאי שם מתחת לפני השטח היו הדחקות לצורך תפקוד יומיומי, אשר בשלב מסוים התפרצו.
במילים פשוטות, ההבדל הראשון בין התקפי פאניקה לחרדה או שהתקפי פאניקה הם יותר מפתיעים ולא מגיעים בהכרח אחרי תקופה ממושכת של לחצים ודאגות. הביטוי המתאים למצבים כאלו הוא "רעם ביום בהיר". אכן, אדם יכול לחוות התקף פאניקה אפילו בזמן שהוא ישן, כאשר הוא יוצא לקניות והכל נראה בסדר, בזמן שהוא נוהג ברכב וכן הלאה.
הבדל נוסף הוא שהתקפי פאניקה נוטים להיות יותר חמורים. כלומר התסמינים דומים מאוד לאלו של התקף חרדה, אך התחושה תהיה עוד יותר קשה ואינטנסיבית. גם כאן יכולים להופיע תסמינים כמו דופק מהיר, תחושה של מחנק, קושי בנשימה, לחץ בגרון, הזעה של כפות הידיים, רעידות, סחרחורות, כאבי ראש, גלי חום, בחילות, תחושה של עקצוץ ונימול, קהות חושים וכדומה. יחד עם זאת, יש הרגשה יותר מוחשית של סכנה, כאילו האדם עומד למות או לחוות התקף לב, יש פחד מפני אובדן שליטה ולעיתים תחושה כאילו המצב כולו אינו מציאותי או שהאדם נמצא מחוץ לגוף שלו.
התקפי פאניקה שהופכים להפרעת פאניקה
כאמור, ישנה משמעות רבה לאופן שבו אדם מתייחס אל התקפי חרדה והתקפי פאניקה. למרבה הצער הנתונים מורים שחלק לא מבוטל מהאנשים שחווים התקפים כאלו, ובעיקר התקפי פאניקה שהם יותר אינטנסיביים, נוטים לפתח גם הפרעת פאניקה. המשמעות של הפרעת פאניקה היא שלא מדובר בהתקף אחד אלא בהתקפים חוזרים ונשנים שיכולים להופיע בכל מספר ימים, שבועות או חודשים. נקודה מרכזית היא שבין התקפים אלו האדם רמה גבוהה של חששות, דאגות ופחד, או במילים אחרות חרדה מפני התקף חרדה.
עקב כך נפגעת באופן משמעותי איכות החיים כאשר ישנה נטייה לצמצם את המעגלים ולהימנע מפעילויות ומצבים שעלולים לעורר לדעתו של האדם התקף פאניקה. זהו מצב של מעגל שלילי המזין את עצמו, כאשר התקף ראשון מוביל לחששות גבוהים, היוצרים כר להתקפים נוספים, ובתוך כך האדם מחפש את המקום הבטוח שלו ונמנע מלהגיע למקומות שבעבר היו בטוחים כמו מפגשים חברתיים, מקום העבודה, יציאה לבילויים וקניות וכן הלאה.
אם כן, כפי שניתן לראות קיימים הבדלים בין התקפי פאניקה והתקפי חרדה, ועל אף שהם אינם גדולים ישנה חשיבות לזיהוי נכון שלהם על מנת לתת את המענה המועיל ביותר. גם הטיפולים עצמם נוטים להיות דומים למדי בין התקפי פאניקה והתקפי חרדה, אם כי יש לה פרוטוקולים מעט שונים של טיפולי CBT. כמובן שהטיפולים גם משתנים מאדם לאדם בין אם הוא בוחר לעבור טיפול דינמי, טיפול בפסיכותרפיה טרנספרסונלית המשלבת כלים פסיכולוגיים ממספר זרמים, או כל טיפול אחר.
