בערך אחד מתוך עשרה אנשים חווה מדי שנה התקף חרדה, שנקרא גם התקף פאניקה. בדרך כלל מדובר בהתקף אחד בלבד, מאוד לא נעים, אבל בכך נגמר העניין. יחד עם זאת, יש אנשים שאצלם התקפי החרדה ממשיכים וחוזרים, ובמקרה זה איכות החיים והתפקוד ביומיום עלולים להיפגע בצורה משמעותית ביותר. מצב זה נקרא בספרות המקצועית "הפרעת פאניקה" ובמאמר הבא נבחן במה בדיוק מדובר, מדוע זה קורה, כיצד מתמודדים עם ההתקפים ואיך ניתן להרגיע אותם.
התקפי חרדה חוזרים מוגדרים כהפרעת פאניקה
התקף חרדה הוא חוויה מאוד לא נעימה, המלווה בתסמינים רבים ובתחושה שהאדם עומד למות, עומד להשתגע, מאבד שליטה, וכדומה. במאמר זה לא נרחיב על התסמינים שכן הם מפורטים במאמרים אחרים המפורסמים באתר. כאן נתייחס אל ההתקפים החוזרים שמופיעים אצל כשלושה מתוך מאה אנשים באוכלוסייה, ולמרות שהם פחות שכיחים מהתקפי חרדה בודדים עדיין מדובר במספר גבוה.
יכול לעניין אותך גם:
טיפול בהתקפי חרדה
טיפול בעייפות ותשישות
מה ההבדל בין סטרס חרדה ודיכאון?
התקפי חרדה חוזרים מוגדרים על ידי המדריך הפסיכיאטרי האמריקאי בתור "הפרעת פאניקה". להגדרה זו יש משמעות עבור המטופל מבחינת הכוונה אל הטיפול המתאים ביותר, מבחינת זכאות לזכויות שונות מהמוסד לביטוח לאומי, ומבחינת ההבנה של מה שעובר עליו. יחד עם זאת, על מנת לקבל טיפול להתקפי חרדה חוזרים, ועל מנת להתמודד עימם, אין חובה לקבל אבחנה וניתן בהחלט לגשת לפסיכולוגית או פסיכותרפיסטית שמכירה את הנושא היטב.
על כל פנים, לפי המדריך האמריקאי לפסיכיאטרים הפרעת פאניקה מוגדרת על ידי התקפי חרדה שמתרחשים שוב ושוב בזמן שהאדם מצוי במצבים שלווים יחסית. כמו כן, אל ההתקפים צריכים להתלוות סימפטומים מסוימים לאורך תקופה של חודש לכל הפחות. מדובר בתסמינים כמו שינויי התנהגות כמניעה ממצבים העלולים לעורר התקפים, או דאגות וחששות מתמשכים מכך שיהיו התקפים נוספים. כמובן, יש לשלול שהמצב כולו לא נגרם עקב סוגיה רפואית, עקב שימוש בסמים או מהפרעות נפשיות אחרות.
הפרעת פאניקה שהופכת לאגורפוביה
כפי שראינו, אחד התסמינים המופיעים עם הפרעת פאניקה הוא התנהגויות המכוונות להימנע ממצבים מסוימים וממקומות שעלולים לגרום להתקפים. כך לדוגמא, אם אדם התחיל לחוות התקפי חרדה ליד בתי חולים הוא יעשה כפי יכולתו על מנת להימנע מהגעה לקרבתם או שהייה בהם, והדבר נכון גם לגבי מעליות, שדות תעופה, מקומות הומי אדם וצפופים. בנוסף לכך, מכיוון שהתקף החרדה מעורר הרבה מבוכה מבחינה חברתית, האדם יעשה מאמצים להימנע ממצב בו הוא חוטף את ההתקף בפרהסיה, מה שאומר שוב הימנעות ממקומות ציבוריים. מאידך, הוא ינסה להימנע ממקומות שבהם ההתקף עלול לקרות מבלי שיהיה ביכולתו לקבל עזרה. כך האדם הולך ומצמצם בהדרגה את המקומות והמצבים שמרכיבים את חייו עד שמתפתחת הפרעה המכונה אגורפוביה. זוהי הפרעה קשה מאוד ועיקשת אשר בה האדם הולך ונעשה מוגבל לביתו, וגם הטיפול בה אינו פשוט מסיבה זו.
על כן, לאנשים החווים התקף חרדה יחיד מומלץ להגיע לפגישה טיפולית עם בעל מקצוע, ועל אחת כמה וכמה למי שחווה מספר התקפי חרדה, ומצוי בסיכון גבוה יחסית לפתח אגורפוביה.
למה התקפי החרדה חוזרים?
ישנם גורמים שונים שעומדים בבסיס התקפי חרדה ויכולים לגרום להם, והם מפורטים במאמר אחר באתר. כעת נתייחס לשאלה, מדוע התקפים אלו חוזרים דווקא אצל אנשים מסוימים. גם כאן יכולים להיות מספר גורמים, ובהם תקופה של לחץ מתמשך (סטרס) בעקבות גירושים, פיטורין מהעבודה, תקופת מבחנים ארוכה, פרויקטים ממושכים בעבודה, אובדן של אדם יקר, בעיות בריאות מלחיצות וכיוצא בזאת. כמו כן, חוויות טראומטיות מהעבר יכולות להעלות את הסיכון להתקפי חרדה בכלל, ולחזרתם בפרט, כמו טראומות מיניות ופגיעות אלימות מהילדות. מלבד זאת, ייתכן כי תפיסות עולם בסיסיות מעלות את הסיכון להתקפי חרדה חוזרים, למשל אדם הנוטה באופן בסיסי לפרשנות מפוחדת של העולם יטה גם לתפוס את התקף הפאניקה הראשון כמסוכן ושלילי מאוד, ומכאן נוצר יותר לחץ וסיכון מוגבר להתקף נוסף. מעבר לכך, ידוע כי להפרעת פאניקה יש היבטים פיזיולוגיים הקשורים למערכת הרגשית מבחינה מוחית והורמונלית, ולכן גם רואים שכיחות גבוהה יחסית בתוך משפחות מסוימות – כלומר תורשה.
איך מתמודדים עם התקפי חרדה חוזרים
ראשית, יש בשורות טובות: אחד מתוך שני אנשים שחווים התקפי חרדה חוזרים, מחלים מהמצב באופן טבעי ואפילו בלי טיפול. יחד עם זאת, באם ההימנעויות הולכות ומחמירות ומתהווה אגורפוביה, התמונה כבר שונה לחלוטין והרבה יותר קשה לטפל ולהחלים. מבחינת ההתמודדות ניתן לחלק את הפעולות לשתיים: הראשונה היא להגיע לטיפול אצל בעל מקצוע, והשנייה היא דברים שאפשר לעשות לבד (כלים, תרגילים והתנהגויות שונות שאפשר גם לקבל בטיפול).
לגבי הדברים שאפשר לעשות לבד, יש לא מעט פעילויות מומלצות שיכולות לסייע בהפגה של התקף חרדה, ומכאן לקצר את משכו, להקטין את השלכותיו הפסיכולוגיות, וכך גם להקטין את הסיכוי להתקפים חוזרים. יש לציין כי ההמלצות שיובאו להלן הן כלליות מאוד, ולא בהכרח יעזרו לכל אדם ולכל מצב.
לדוגמא, אחד הדברים שכל מטפל יסביר למטופל הוא שהתקף החרדה, למרות שהאימה שבו, אינו יכול באמת להרוג או להביא לשיגעון. זוהי תגובה בעלת בסיס פיזיולוגי מובהק, היא מגיעה לשיא תוך כמה דקות ולאחר מכן מתמתנת בהדרגה, ובכל מקרה תעבור תוך זמן מה. הידיעה שההתקף לא יכול באמת להרוג או להביא לשיגעון, יכולה להרגיע אם נזכרים בה בעת התקף. אם כן, ההמלצה הראשונה היא לזכור כל הזמן שהתקפים באים והולכים.
עוד המלצה שיכולה לעזור היא לנשום כמה נשימות עמוקות ואיטיות, אשר מכניסות חמצן אל הדם והאיברים, מאטות את הקצב ומרגיעות במידת מה. מצד שני, עדיף שלא להישאר תקועים במקום ויש הרבה אנשים שמה שעוזר להם הוא דווקא לצאת קצת החוצה, אם אפשר למקום שקט אך לא נטול אנשים לחלוטין, שכן הוצאת האנרגיה עוזרת לגוף להירגע. עוד המלצה היא שבמקום להתעסק המון במחשבות נוראיות על מה שעומד לקרות, עדיף למצוא פעילויות שיעסיקו את המחשבות, למשל לכתוב כמה דברים במחברת, להקשיב למוזיקה, לדבר עם אדם אחר, ובכלל יהיה טוב לשתף אדם שסומכים עליו במה שקורה.
מעבר לכך, למי שכבר חווה התקף חרדה או כמה התקפים נוספים, וחושש מפני התקף נוסף, חשוב לתכנן את המצב העתידי בצורה ריאלית ושקולה בעודו רגוע. כך למשל, למי שיודע שהוא נוטה להרגיש מאוים ליד שדות תעופה כדאי לתכנן מראש את ההגעה הבאה: לאן ילך, את מי יפגוש, ממי יבקש עזרה בעת הצורך, לאן לא ייכנס, וכן הלאה. יש לציין כי מוטב שלא להימנע לחלוטין מהגעה לשדה התעופה, או לכל מקום מאיים אחר, אבל מצד שני גם לא להיכנס לעובי הקורה מהר מדי. מה שיש לבצע הוא חשיפה הדרגתית אל המקום או המצב שמעוררים את החרדה, תוך ביצוע תרגילים שונים כמו דמיון מודרך שמזכיר מקום בטוח, מיינדפולנס, ועוד.
דבר חשוב נוסף הוא לשתף אנשים קרובים בהתקפים החוזרים ונשנים, למרות המבוכה הקשורה בעניין. יש להבין כי לאחר כל התקף נוצרים ומתחזקים מעגלים של דאגות, חששות, כעסים עצמיים, הערכה עצמית שנפגעת והיבטים נוספים, המובילים בסופו של דבר לעומס נוסף על המערכת ולסיכון מוגבר להתקף הבא. את הלחץ והמתח הרגשי רצוי מאוד לשחרר על ידי דיבור על ההרגשות, המחשבות והחוויה, בין אם זהו חבר קרוב, בן משפחה, איש מקצוע או אדם אחר שנותנים בו אמון.
האם אפשר לטפל בהתקפי חרדה חוזרים?
התשובה היא כן, ניתן לטפל בתופעה הזו בטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי, וגם בטיפול תרופתי. לדוגמא, פסיכותרפיה טרנספרסונלית מציעה לסובלים מהתקפי חרדה חוזרים ארגז עשיר של כלים אפקטיביים. בין היתר המטפלת יכולה לשלב טכניקות המגיעות מעולם ה- CBT, שהיא הגישה הטיפולית בעלת ההצלחה הגבוהה ביותר בתחום זה. בעיקרון, בגישה זו מזהים את המחשבות והתפיסות שמעודדות את היווצרות ההתקפים, את מעגלי החשיבה והרגש ואת ההימנעויות וההתנהגויות הנובעות מכך. במקומם בוחרים מחשבות והתנהגויות המועילות להקטנת תדירות וחומרת ההתקפים, הקטנת ההימנעות ושיבה למעגל חיים תקין.
כמו כן, פסיכותרפיסטית טרנספרסונלית יכולה להציע כלים המגיעים מהגישה הפסיכודינאמית ומגישות נוספות רבות כמו דמיון מודרך, מדיטציית מיינדפולפנס, התכוונות פרדוקסלית, טכניקות נשימה ועוד – בהתאם למה שמתאים למטופל ועוזר לו. מעבר לכך המטפלת מביאה עימה הסתכלות שונה מאוד על הקושי לעומת שיטות טיפול אחרות, ורואה בו אתגר והזדמנות עבור האדם להכיר את עצמו יותר טוב, להתחבר לאהבה, חמלה ורגישות עצמית וכלפי הזולת, לפתח ולהכיר כוחות חדשים, ואפילו להעשיר את חווייתו ואת עולמו, לצמוח ולהתפתח.
