דיכאון הוא תופעה נפשית נפוצה מאוד. על פי הנתונים הרשמיים, 5% מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון, ולפי מחקרים עדכניים 1 מכל 5 אנשים יחווה בחייו תקופה של דיכאון בדרגות חומרה שונות. מדובר בתופעה בעלת השפעה מכרעת על חייו של האדם ובכל המישורים – אישי, חברתי, זוגי, תעסוקתי, לימודי, הורי וכן הלאה. היא מתבטאת בין היתר במצב רוח ירוד, בהיעדר מוטיבציה לקיים פעילויות שהסבו הנאה בעבר, וכן מתסמינים משתנים כמו ירידה בתיאבון, קשיי שינה, התקפי זעם, מצבי רוח קיצוניים, עייפות רבה וחוסר אנרגיה, מחשבות שליליות, רגשות אשם, התנתקות והסתגרות, ועוד.
על כן, ברור שישנה חשיבות עצומה לטיפול בדיכאון כאשר הוא מופיע, ולמרות הקושי יש גם בשורות טובות ניתן לטפל בדיכאון בדרכים שונות המובילות להקלה משמעותית של התסמינים, לשיבה אל חיים תקינים, ואפילו להתפתחות והעמקת חוויית ואיכות החיים. במאמר זה ייסקרו מספר שיטות לטיפול בדיכאון, שאת חלקן ניתן לעשות גם מהבית. לפני כן, נציין כי ישנן רמות שונות של "דיכאון" – החל במצב רוח מדוכדך שנמשך מזה זמן אך אינו יוצא מן הכלל באופן מהותי, ועד לדיכאון קליני או דיכאון מז'ורי. בשורות הבאות התייחסות תהיה לטיפול בדיכאון באופן כללי, ובתוך כך ראוי לזכור שישנם מצבים שונים שלו, המשפיעים גם הדרך הטיפולית האפקטיבית והמומלצת.
הטיפול התרופתי בדיכאון
הגישה הראשונה שתתואר כאן לטיפול בדיכאון היא התרופתית, אך אין בכך לומר שהיא החשובה או האפקטיבית מכולן. הסיבה להיותה ראשונה היא שתרופות נוגדות דיכאון זוכות בשנים האחרונות לפופולאריות גבוהה מאוד, למעשה כמו תרופות פסיכיאטריות רבות אחרות אשר שיעור הנוטלים אותן בישראל ובעולם רק הולך ועולה. אכן, תרופות נוגדות דיכאון יכולות להיות יעילות, ואפילו מאוד, עבור אנשים הסובלים מדיכאון ומתסמינים מחשבות שליליות בעלות הקשר למוות, היעדר מוטיבציה לביצוע פעילויות מהנות ותחביבים, קשיים בשינה, הפרעות משמעותיות לתפקוד המשפחתי, התעסוקתי והחברתי, הצפות רגשיות חוזרות ונשנות, וכדומה.
בנוסף, נדמה כי התרופות נותנות מענה המשתלב היטב עם אורח החיים המודרני המהיר, כאשר אנשים מעוניינים בפתרונות מיידיים (בהמשך נראה שלא באמת מדובר בפתרון והוא גם לא באמת מיידי), בפתרונות פשוטים לכאורה שאינם מצריכים העמקה גדולה והתחייבות ארוכת טווח. במילים אחרות, ישנה התייחסות אל נוגדי הדיכאון כאל "גלולת פלא", למרות שהמציאות שונה מכך.
כיצד נראה, אם כן, הטיפול בתרופות נגד דיכאון? ראשית, יש להבין כי מדובר בתרופה לכל דבר המחייבת מרשם רופא. לכן, הצעד הראשון הוא פנייה לפסיכיאטר לצורך קבלת אבחון. מדובר בפגישה בה איש המקצוע מתשאל את המטופל לגבי מצב רוחו והתסמינים השונים שמהם הוא סובל, וכן מתי החלה הבעיה, האם היו אפיזודות דומות בעבר, מהי ההפרעה במישורי החיים השונים, האם ישנם גורמים ספציפיים שלדעת האדם גרמו לדיכאון הנוכחי, ועוד שאלות רבות. בהתאם לתשובות המטופל יספק הפסיכיאטר אבחנה (לעיתים ללא אבחנה), ובהנחה שהדבר מצדיק זאת – יספק מרשם לנוגדי דיכאון.
יחד עם זאת, את המרשם לא חייבים לקבל מפסיכיאטר שכן גם רופא המשפחה יכול לתת אותו. על כך קיימות לא מעט ביקורות בקרב אנשי מקצוע, הטוענים שרופאי המשפחה מרבים במתן תרופות נוגדות דיכאון למטופלים, ללא אבחון על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, ולכן המענה אינו תמיד אופטימאלי. אכן, חשוב להדגיש כי כמעט תמיד המענה הטוב ביותר לדיכאון אינו מבוסס על תרופות בלבד, אלא כולל גם שיחות עם איש מקצוע כגון פסיכותרפיסטית או פסיכולוג. בדרך כלל, פסיכיאטר הרושם תרופה נוגדת דיכאון גם יפנה וימליץ על טיפול פסיכולוגי, ואילו רופא המשפחה לא בהכרח. אולם אנשים רבים יעדיפו את רופא המשפחה מפני שהם חוששים מהאבחון הפסיכיאטרי, ומהתיוג והסטיגמה של האבחנה.
כיצד נוגדי דיכאון עובדים?
ישנן מספר קבוצות של נוגדי דיכאון, והמובילות שבהן כיום נקראות SSRI, NDRI ו- SNRI. כפי שניתן לראות, הסיומות של כולן הן האותיות RI (reuptake inhibitors), והמשמעות היא שהן מעכבות ספיגת חומרים מסוימים. ליתר דיוק, המולקולות של תרופות אלו "מתיישבות" על קולטנים המצויים בסינפסות של נוירונים במוח. הנוירונים מחוברים אחד אל השני באמצעות סינפסות, כאשר בין הסינפסות קיים מרווח סינפטי שבו מתאספים החומרים שעוברים ביניהם. חלקם מתיישבים על הקולטנים של הנוירונים ונכנסים פנימה, ואילו אחרים לא – אם מפני שהם לא מתאימים לקולטנים או שאין להם מקום.
כל קולטן על הנוירון מתאים לחומרים מאוד ספציפיים, ואילו המולקולות של נוגדי הדיכאון מתיישבות על קולטנים כאלו ולכן חוסמות אותם. הן מתוכננות כך שיישבו בדיוק על קולטנים שדרכם נכנסות מולקולות של מוליכים עצביים כמו סרטונין, נוראפינפרין ודופאמין האחראיות במידה רבה על מצב הרוח. מכיוון שהמוליכים העצביים לא יכולים להיכנס כבעבר, הם מצטברים במרווח הסינפטי וכך עולה הכמות והזמינות שלהם. עם הזמן (לרוב לאורך שלושה שבועות), העלייה בכמות מתחילה להיות מורגשת בתור מצב רוח טוב יותר והקטנה של תסמינים שליליים הנלווים אל הדיכאון.
יתרונות וחסרונות של תרופות נוגדות דיכאון
לנוגדי דיכאון יש כמה יתרונות: הם יכולים להיות אפקטיביים מאוד, הם זמינים ואין בעיה לקחת אותם (רק מכניסים את הכדור לפה), הם אינם יקרים, ולא פעם הם באמת נחוצים ואף הכרחיים במקרים חמורים. גם בטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי עשוי להיווצר מצב של תקיעות, למרות כל הכוונות הטובות, שכן האנרגיה הנמוכה והתסמינים אינם מאפשרים התקדמות. במצב זה נוגדי דיכאון מאפשרים "לשנות כיוון" ולקדם את הטיפול הנפשי באופן אפקטיבי יותר.
מצד שני, יש להם גם כמה חסרונות משמעותיים. ראשית, לנוגדי הדיכאון יכולות להיות תופעות לוואי בלתי מבוטלות, הפוגמות באיכות החיים של המטופל. כמו כן, יש לזכור שהן אינן פועלות מייד וצריך לחכות תקופה של כשלושה שבועות עד לתחילת ההשפעה המורגשת. בנוסף, לאורך זמן אנשים הנוטלים נוגדי דיכאון מפתחים סבילות לתרופה, ולכן יהיה צורך להעלות את המינונים או לשנות לתרופה אחרת. עוד בעיה לא פשוטה היא "ההתמכרות" לנוגדי דיכאון, החשש להמשיך את החיים בלעדיהם, וכן תסמינים של גמילה המתלווים לתקופת ההפסקה.
גם מהפן הטיפולי יש להסתמכות יתר על נוגדי דיכאון חסרונות. אין ספק כי הם יכולים לעזור, אולם אם מסתמכים עליהם בלבד המשמעות הוא שלא נוגעים ממש בגורמים שמאחורי הדיכאון, לא בוחנים את הסיפור האישי ואת מצב החיים שהובילו אליהם, ולכן מטפלים למעשה רק בסימפטומים. אמנם, גם הפקת והקלת התסמינים חשובה מאוד ועוזרת לגייס כוחות לביצוע שינויים בחיים, אולם ללא טיפול נפשי מקביל הבעיות אינן מקבלות תובנה ואין עבודה אמיתית עליהן – על כל המשתמע מכך מבחינת הסיכון לחזרת הדיכאון. ולבסוף, נוגדי דיכאון מצריכים פנייה אל פסיכיאטר או רופא, וממילא גם מעקב רפואי מתמיד, שלא כל האנשים מעוניינים בו.
טיפול דינאמי בדיכאון
כפי שישנן קבוצות שונות של נוגדי דיכאון, כך ישנן "קבוצות" או אסכולות שונות לטיפול בדיכאון בעולם הפסיכותרפיה. בשורות הבאות נביא מספר דוגמאות לשיטות המוכרות ביותר, אולם לפני כן נציין לגבי הטיפול בבית: את נוגדי הדיכאון ניתן כמובן ליטול בבית. את הטיפול הנפשי, השיחות עם הפסיכולוגית או הפסיכותרפיסטית, נהוג לעשות באופן מסורתי בקליניקה ולא בביתו של המטופל. יש לכך סיבות רבות הקשורות בסטינג של הטיפול אך לא ניכנס לנושא זה כעת.
יחד עם זאת, עם התפתחות הטכנולוגיה גם עולם הטיפולים הנפשיים הושפע מאוד, ולא מעט אנשי טיפול מציעים כיום את המפגשים דרך סקייפ או זום. יש מטפלים המסתייגים מכך ואינם מוכנים להתפשר על מפגש בקליניקה, ויש רבים אחרים ש- "מיישרים קו" עם הטכנולוגיה ועם הביקוש בקרב הציבור. למרות הביקורת המקצועית, ישנם גם יתרונות מסוימים לטיפול דרך האינטרנט. ראשית, מכיוון שהמטופל אינו צריך לצאת מהבית קטנים האתגרים והמכשולים בהגעה לטיפול, דבר המגדיל את הסיכוי להתמדה – שהיא כה חשובה בטיפול נפשי. הדבר נכון במיוחד עבור הסובלים מדיכאון, אשר גם אם הם חשים שהטיפול מועיל להם, עלולים למצוא קושי לגייס מוטיבציה להתארגן ולנסוע אל הקליניקה על כל הכרוך בכך. ובנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת להיפגש עם מטפלים העובדים למעשה במרחק רב מהמטופל, בין אם בצפון, במרכז או בדרום הארץ, ואפילו בחו"ל. גם הזמינות יותר גבוהה בעת הצורך, למשל בעת מצוקה, שכן ניתן לקיים את הקשר באינטרנט באופן ישיר ומיידי מבלי לחכות כמה ימים עד שלוח הזמנים של המטופל (והמטפל) יהיה פנוי.
מבחינת הטיפול הדינאמי, זוהי אחת השיטות המרכזיות והמובילות לטיפול בדיכאון, אשר למעשה הראשונה שפותחה בראי ההיסטוריה המערבית המודרנית, מבית מדרשו של פרויד. מאפיין מרכזי של גישה זו הוא ההתמקדות בהיבטים מוקדמים או עמוקים באישיותו של המטופל, העשויים לעמוד מאחורי הדיכאון. המטפל הדינאמי מתעניין ביחסים המוקדמים ובמבני האישיות המוקדמים שפיתח המטופל, בהיבטים לא מודעים של נפשו, ובחוויות טראומתיות כגון אובדן שלאדם אהוב, חוויית נטישה בילדות, גירושי הורים וכדומה. המטפל גם בוחן עם המטופל את השפעת דפוסי ההתקשרות המרכזיים עם דמויות בילדות, כלומר את התבטאותם בהווה, למשל על האופן שבו המטופל תופס את עצמו ואת סביבתו, את האופן שבו הוא יוצר קשרים אישיים ושומר עליהם, וכדומה.
הגישה הדינאמית גם עוסקת בקונפליקטים לא מודעים שבין משאלותיו העמוקות של המטופל, צרכיו ותשוקותיו, ובין הגנות נפשיות וחסימות שלא מאפשרות ביטוי, כמו גם כעסים ופחדים הנובעים מכך ועומדים מאחורי הדיכאון. אם כן, הטיפול הדינאמי נועד להרחיב את הבנתו של המטופל לגבי עצמו, ומכאן להוביל לביטוי ושחרור טוב יותר של אנרגיות נפשיות עצורות ומודחקות. על מנת להגיע ליעדים חשובים אלו יש צורך בטיפול ארוך טווח, ואכן טיפולים דינאמיים נמשכים לא פחות מחודשים ארוכים, ולעיתים קרובות יותר משנה ואפילו שנים. הפגישות נערכות לרוב פעם בשבוע אך לעיתים, לפי מצבו של המטופל, יותר מפעם בשבוע ובטיפולי פסיכו-אנליזה אפילו ארבע וחמש פעמים בשבוע. המשמעות היא שיש צורך בהתגייסות לתקופה ארוכה, והדבר גם משליך על תקופת ההקלה של תסמיני הדיכאון. לעומת זאת, יש שיטות כמו ה- CBT החותרות להקלה מהירה יותר.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון CBT
עוד גישה מרכזית לטיפול נפשי בדיכאון נקראת גישה תרפיה התנהגותית קוגניטיבית, או בקיצור CBT. ההבדל מהטיפול הדינאמי שתואר לעיל, הוא במיקוד שונה מבחינת העומק. כלומר, כאן לא יורדים אל החלקים העמוקים והבלתי מודעים, והגישה היא יותר "ישר ולעניין" עם דגש רב על הווה ולא על העבר. מכיוון שכך, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא לרוב גם קצר יותר בזמן, ממוקד בבעיות ספציפיות ובפתרונן, ועשוי להימשך כמה חודשים בודדים – אך הדבר תלוי בהתקדמות וברצונו של המטופל. הרציונל של גישה זו הוא שמאחורי הדיכאון ותחושות כמו עצב, דכדוך, הערכה עצמית נמוכה, זעם, חרדה וכדומה, עומדות תפיסות עולם ומחשבות שאינן יעילות ואינן תואמות למציאות. לדוגמא, מי שנוטה באופן בסיסי לראות את עצמו כנכשל ביחסים, בתעסוקה או בכלל בחיים, יטה לביקורת עצמית גבוהה, יתקשה לאהוב את עצמו, יאמין שהדברים אף פעם לא יסתרו עבורו, יחשוב שאנשים אף פעם לא אהבו ולא יאהבו אותו, שהוא בגדר מעמס על הקרובים אליו וכדומה.
על כן, בטיפול שואף המטפל לעזור למטופל להבחין בתפיסות הבסיסיות ובמחשבות הנובעות מהן, ולבדוק האם יש תפיסות שאינן מקדמות אותו, אינן מועילות לו, וגם לא בהכרח מתאימות למציאות. בד בבד, המטפל עוזר למטופל לראות את הקשרים שבים המחשבות האלו לבין ההרגשות הקשות של הדיכאון, וכיצד נוצר "מעגל קסמים" בין התחושות ובין המחשבות. לאחר מכן, במקום אותן מחשבות בודקים בטיפול האם ישנן תפיסות יותר חיוביות שניתן לגבש, שיהיו יותר מועילות לאדם וגם יותר נאמנות למציאות. עוד דגש בטיפול הוא כאמור על הצד ההתנהגותי, כלומר בדיקה של התנהגויות המחזקות את המחשבות והתפיסות השליליות והבנת הקשרים בתוך מעגל הקסמים הזה. כמו עם המחשבות, במקום ההתנהגויות שאינן מקדמות, בוחנים התנהלות אחרת שעוזרת לעלות על פסים יותר חיוביים, בין אם מדובר בקימה מהמיטה בבוקר, הליכה לעבודה, השתתפות בפעילויות ובתחביבים, שמירה על קשרים חברתיים, בקשת עזרה מאחרים, טיפוח הקשר הזוגי, ועוד.
פסיכותרפיה טרנספרסונלית לטיפול בדיכאון
פסיכותרפיה טרנספרסונלית היא גישה טיפולית נוספת לדיכאון. באתר זה תוכלו לקרוא מאמרים רבים על הגישה ועל מה שמייחד אותה, אולם כאן נתמקד בכמה הבדלים עיקריים מהגישות האחרות ובקשר לטיפול בדיכאון. הבדל ראשון וחשוב הוא שבעוד שבגישות האחרות (תרופתית, CBT ודינאמי), הנטייה היא לעסוק בתסמינים ובהקלתם, הרי שבגישה הטרנספרסונלית ההתייחסות שונה. בגישה זו עוסקים כמובן בהקלת התסמינים ובשיפור מצבו של המטופל, אולם מייחסים חשיבות רבה גם לפוטנציאל הצמיחה שלו – אפילו מהמצב הנוכחי של דיכאון. בפגישות עם המטפלת בוחנים את "הסיפור" שנמצא מאחורי הדיכאון, המתקשר אל כמיהותיו העמוקות ביותר של האדם ואל המחסומים הנפשיים המקשים על הגשמתן. עוד בוחנים את שיעורי החיים המצויים בסיפורו של המטופל ומה אפשר ללמוד מהן, כיצד הוא חווה את החיבור שלו לאחרים ולחיים בכלל, וכיצד היה מעוניין לחוות זאת.
יש להדגיש כי הגישה הטרנספרסונלית אינה עומדת בניגוד לגישות התרפיה האחרות שתוארו לעיל, היא אינה שוללת אותן, ואפילו מאמצת כלים השייכים אליהן מעיקרם. יחד עם זאת, ההתבוננות בגישה זו היא יותר הוליסטית, יותר רחבה, באופן שלרוב אינו מצוי בשיטות האחרות, לגבי מכלול קיומו של המטופל וחייו כישות נפשית, פיזית ואף רוחנית. פסיכותרפיה טרנספרסונלית גם עושה שימוש בכלים המגיעים מגישות אחרות, לא בהכרח מודרניות אלא מסורתיות, ולא בהכרח מערביות אלא גם מזרחיות. במילים אחרות, לרשותו של המטפל עומד ארגז כלים נרחב שבו הוא יכול להשתמש בהתאם לצרכים הטיפוליים ובהתאמה לנטיות המטופל, למשל דמיון מודרך, מיינדפולנס, כתיבה אינטואיטיבית, קלפים טיפוליים, תנועה ועוד.
מטבע הדברים וכמו בכל הגישות, בגישה זו הטיפול בדיכאון מתקדם באופן הדרגתי וקשוב לצרכיו, ליכולות ולכוחות של המטופל. הוא יכול להתמקד הן בקונפליקטים בלתי מודעים או בחוויות ילדות מוקדמות כמו בטיפול הדינאמי, יכול להתמקד במעגל השלילי של תפיסות, מחשבות, הרגשות וההתנהגויות כמו ב- CBT, וכן בסיפור החיים, בשיעורי החיים, בכמיהות ובמחסומים להגשמתן. ככל שהבנתו של המטופל מתקדם וכוחותיו מתחזקים, שאיפת הטיפול היא לחזק ולרפא את קשריו עם עצמו ועם העולם, עם אהוביו וחברים, עם החברה האנושית בכללות, ובכלל עם הקיום המטופל הוא חלק אינטגראלי ממנו. אכן, אחת המטרות של הטיפול היא הרחבה של גבולות החוויה וגיוון המודעות, דבר חשוב במיוחד עבור הסובלים מדיכאון שעולמם נוטה להצטמצם לכדי נקודה מוגבלת ושחורה.
יכול לעניין אותך גם: איך מטפלים בחרדות קשות?
טיפול עצמאי בדיכאון
בתחילת המאמר הוזכר שדיכאון עשוי להתבטא ברמות חומרה שונות, החל במצב רוח מדוכדך שלא נכנס להגדרות הרפואיות של דיכאון, ועד לדיכאון קליני. במקרים יותר קלים, יש אנשים המבקשים לטפל בעצמם באופן עצמאי, והדבר אפשרי. למעשה, חלק בלתי מבוטל מהטיפול בדיכאון – גם באמצעים שתוארו לעיל – תלוי בהתגייסות המטופל ונכונותו, ויכולתו לסגל לעצמו דפוסים שייטיבו עם מצבו. יחד עם זאת, קטנים מאוד הסיכויים שה- "טיפולים" העצמאיים האלו יתנו מענה לאדם שכבר סובל מתסמינים יותר קשים, ו/או לאורך תקופה יותר ממושכת. זאת, מהסיבה הפשוטה שקשה למצוא את המוטיבציה לביצוע הטיפולים הללו, ורמת ההשפעה שניתן להשיג אינה יורדת אל העומק.
ולאחר שאמרנו כל זאת, ישנם מספר דברים שניתן לעשות כדי לשפר מצב של דיכאון, לא חמור, באופן עצמאי. ראשית, יש לשים לב לתזונה שכן מה שאנו אוכלים משפיע רבות על מצבנו הבריאותי והנפשי. בפרט כדאי לשים דגש על מזונות המכילים חומצה פולית, אומגה 3 וויטמינים מקבוצת B, שכן מהם הגוף מפיק את אותם מוליכים עצביים המשפיעים לטובה על מצב הרוח, והיעדרם משפיע לרעה. כמו כן, חשוב מאוד להקפיד ככל הניתן על תנועה, ובפרט על פעילות גופנית המשפרת מאוד את מצב הרוח עקב שחרור של חומרים מרגיעים אל זרם הדם, עקב תחושת הסיפוק של השלמת הפעילות, ועקב השיפור הכללי בתחושה הפיזית והנפשית. מעבר לכך, יש אנשים שמפיקים המון מביצוע תרגילי הירגעות כמו דמיון מודרך ומדיטציה, לצד פעילויות המשלבות בין רגיעה וגופניות כמו יוגה.
הטיפול בבית גם עשוי לכלול תוספי מזון שונים, למשל תוסף הכורכומין שמקורו בצמח הכורכום וביכולתו לשפר את מצב הרוח, ואחד הצמחים היותר מוכרים שקרנם עולה בשנים האחרונות הוא ההיפרקום, הנקרא בעברית פרע מחורר. זהו צמח בעל יכולות מרגיעות והשפעה מיטיבה על מערכת העצבים, אשר השימוש בו נפוץ ומקובל מאוד במדינות אירופאיות ובהדרגה גם בישראל. מעבר לכך, ישנם תוספים של ויטמיני B ו- C, של אבץ וחומצה פולית, ושל אומגה 3 – שכאמור יכולים להיטיב עם מצב הרוח. יחד עם זאת, חשוב מאוד להיוועץ באיש מקצוע מתחום הרפואה האלטרנטיבית, התזונה ו/או מטפל בבריאות הנפש או רופא – על מנת לבחור נכון את התזונה והתוספים, ולהבין מה יהיה – אם בכלל – האפקט שלהם.
טיפול אלטרנטיבי בדיכאון
בשנים האחרונות מוצעים לא מעט טיפולים אלטרנטיביים בדיכאון, כגון נוירו-פידבק, ביו-פידבק, דיקור סיני וכיוצא בזאת. חלקם של טיפולים אלו בהחלט יכולים להועיל, ואילו אחרים מסתמכים יותר על הצהרות ופחות על הוכחות בשטח. מעבר לכך, ההגדרה של טיפול "אלטרנטיבי" אינה כה ברורה, שכן באותו האופן ניתן לומר על פסיכותרפיה טרנספרסונלית שהיא אלטרנטיבית – לאור הגישה ההוליסטית והחיובית שלה. לכן, למי שעולם הטיפולים האלטרנטיביים מדבר אל ליבו, חשוב לבדוק היטב את התחומים הקיימים. יש להבין למשל עד כמה הדיקור הסיני יכול לעזור, האם הוא מתאים גם לדיכאון מז'ורי, האם למטפל יש ניסיון רב בעבודה עם מצבים של דיכאון, מהי הכשרתו של המטפל, מהו טווח הזמן עד שמרגישים השפעה, וכן הלאה. אין הכוונה שטיפולים אלו אינם מועילים, נהפוך הוא – ביכולתם להעניק תרומה משמעותית ביותר – אולם עקב היעדר פיקוח במספר תחומים כאלו, ועקב הנטייה העכשווית להצהרות והבטחות גדולות – חשוב מאוד לבדוק על הטיפול ועל המטפל לפני שמתחילים.
