טיפול רגשי יכול לסייע לאנשים במצבי חיים מגוונים, החל ממי שסובלים מבעיות נפשיות חמורות, דרך מי שרוצה לשפר את בטחונו העצמי, ועד לאנשים המעוניינים לקדם את הגשמתם האישית. על מנת לסייע למטופלים יכול המטפל לנקוט בגישות שונות בהתאם להכשרתו, כפי שנראה בשורות הבאות.
מהו בעצם טיפול רגשי?
מאחורי הכותרת "טיפול רגשי" נמצאת קשת רחבה של התערבויות המיועדות לסייע לאנשים שונים במצבים שונים. אם ניתן להצביע על גורם משותף לכלל הטיפולים הרגשיים, הרי שהוא העיסוק בחיי הנפש של האדם במטרה להביא להעמקת ההבנה העצמית וכדי לשפר את הרווחה הפנימית. בדרך כלל טיפולים אלו כרוכים בפגישה אחת בשבוע הנערכת בקליניקה של המטפל, והם כוללים מפגשים בארבע עיניים במידה שמדובר בטיפול פרטני. מעבר לכך הגישות והמטרות יכולות להיות שונות מאוד. בין היתר, ישנם טיפולים בהבעה ויצירה בדגש על דרמה ותיאטרון, טיפולי פסיכותרפיה בדגש על התיאוריה הפסיכודינמית או השיטה הקוגניטיבית התנהגות, ישנו טיפול באמצעות בעלי חיים, טיפולים בריקוד ובתנועה, טיפולים הנחשבים אלטרנטיביים כמו NLP, איזון גוף-נפש או טרילו-תרפיה, וכן גישות המשלבות כלים ממערב וממזרח כמו הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית.
מטבע הדברים, הפגישות הטיפוליות משתנות מאוד באופיין בהתאם לשיטה ובהתאם למצבו ונטיותיו של המטופל. כך למשל, יכול להיות טיפול עם מגע פיזי ולעומתו טיפול הנמנע מכך במפורש, טיפול בו מקפידים בדיוק על 50 דקות לעומת טיפולים קצרים וארוכים יותר, טיפולים שנערכים פעם אחת בשבוע לעומת 4 פגישות שבועיות בטיפול פסיכואנליטי, וכדומה. ניתן להבין אם כן, שישנם סוגים רבים של טיפולים רגשיים, וכדי להאיר את ההבדלים ביניהם יובאו מספר דוגמאות בהמשך.
חשיבותו של הקשר הטיפולי
לאורך השנים נערכו מחקרים אודות מה שגורם לטיפול רגשי להיות אפקטיבי, למשל יעיל יותר משיחות נפש עם חברים. החוקרים גם ביקשו להבין מהם הכלים שנותנים עדיפות לשיטה טיפולית זו או אחרת. התוצאות הראו שהגורם החשוב ביותר בכל סוג של טיפול רגשי הוא קשר של אמון, ביטחון, הכלה, תמיכה ואמפתיה, אשר נבנה בהדרגה ונשמר באופן עקבי. מעניין לציין, שזוהי בדיוק המסקנה שאליה הגיעו הוגי הגישה ההומניסטית עוד בשנות השישים של המאה הקודמת, אשר ממנה צמחה בהמשך הפסיכותרפיה הטרנספרסולנית.
אכן, מצידו של המטפל מושם דגש מיוחד בפגישות על רגישות גבוהה אל המטופל ומצבו, שאיפה לעזור לו להיפתח כלפי עצמו, עדינות רבה אל המצבים שנוצרים והתכנים שעולים, והתקדמות בקצב המתאים למטופל. יש לשים לב שלא מדובר בקשר רגיל בין שני אנשים, כפי שנוצר למשל בין חברים, אחים או הורים וילדים. מלבד הכלים המיוחדים והניסיון של המטפל (שאין לאחרים), כאן מדובר ב- "קשר טיפולי" שבו הפוקוס נמצא על המטופל. אמנם גם המטפל יכול ללמוד בעצמו ועל עצמו מהתהליך, אך תשומת הלב והדגש נמצאים על חייו ותכניו של האדם שהגיע לטיפול.
במה בעצם מטפלים בטיפול רגשי?
כאמור, המונח "טיפול רגשי" מכיל קשת רחבה של אפשרויות ולכן מי שמסתכל עליו כפשוטו – טיפול ברגש – יכול לטעות. למעשה, בפגישות אלו ניתן לגעת במגוון מצבים ורבדים של הנפש, ולשם כך נביא מספר דוגמאות:
- הגישה הפסיכודינאמית – עקב נסיבות היסטוריות הפכה הגישה הפסיכודינאמית למרכז ההתפתחות של הפסיכולוגיה המערבית, וניתן לומר שהיא עדיין מושלת בכיפה. גישה זו מתאימה להסתכלות המצומצמת על "טיפול רגשי" מפני שעניינה הוא חיי הנפש על רבדיהם העמוקים. במהלך הפגישות שואף המטפל להקשיב לתכנים בלתי מודעים שצצים מתוך דבריו של המטופל, ובכך לזהות מבנים מוקדמים ובסיסיים ביותר. המטרה הכללית היא להעלות אל המודע את המבנים האלו, להכיר אותם, ובכך לאפשר שחרור מקונפליקטים, חסימות רגשיות ואנרגיות עצורות, וגם לאפשר ביטוי חופשי ואותנטי יותר של המטופל.
- הגישה הקוגניטיבית התנהגותית – כמו הגישה הפסיכודינמית גם בגישה זו, הקרויה CBT, מבינים שהרגש אינו נפרד מהמחשבה. כלומר, אם אנו רוצים לטפל ולשפר את מצבו הרגשי של האדם עלינו לטפל בתפיסות בסיסיות, זיכרונות מוקדמים, טראומות מהילדות וכן הלאה. יחד עם זאת, ב- CBT לא צוללים עמוק אל תוך הנפש כמו בגישה הדינאמית, אלא מתמקדים יותר ב- "כאן ועכשיו". המטרה היא לזהות דפוסי חשיבה בסיסיים שיוצרים למשל חוסר ביטחון, דימוי עצמי ירוד, ביקורתיות עזה, כעסים, חרדות וכן הלאה. לאחר מכן עוזרים למטופל להבין את מבני החשיבה האלו, להתמודד עימם טוב יותר ולבחור דרכי חשיבה מועילות יותר. היבט חשוב נוסף של גישה זו היא שינוי של התנהגויות שאינן יעילות, המביאות למשל לחסימת התפתחות אישית, לשבירת יחסים בינאישיים או לפגיעה עצמית. חדי העין יכולים להבחין שמה שלא קיים בשמה של "הגישה קוגניטיבית התנהגותית" – הוא הרגש!. ולמרות זאת, טיפול רגשי בהחלט עשוי לכלול התערבויות שמקורן בגישה זו.
- הגישה הטרנספרסונלית – לאור הדברים שלעיל ניתן להבין ביתר קלות את מה שאומרת הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית. לפי גישה זו, לא נכון להתייחס אל האדם רק דרך הפריזמה של "רגש", "קוגניציה" או "התנהגות". האדם הוא יצור שלם שמורכב מהפן הפיזי, הרגשי והמחשבתי, ולא פחות חשוב מכך – גם מהפן הרוחני. בנוסף, לצד ובמקביל לחיי הנפש הרגילים והפרטיים של האדם יש לו גם עצמי גבוה יותר החולק מימד אוניברסאלי עם שאר הבריות. המגע עם מימד זה יכול להועיל מאוד להטבת הרווחה הנפשית ולהתפתחות האישית בכללותה, וניתן להתחבר אליו על ידי הכרה ברגשות כמו אהבה וחמלה שמחברות אותנו לאחרים. יש להדגיש שפסיכותרפיסט בגישה זו יכול להשתמש בכלים מטכניקות רבות, כולל השתיים שתוארו לעיל. ואולם, הוא אינו זונח את נקודת המבט המקיפה וההוליסטית. התייחסות זו מאפשרת למטפל לראות את המטופל כמי שיכול ללמוד מהתקופה הנוכחית, להתקדם ולהתפתח, ולהיות קשוב לשיעור המסוים שמלמדים אותו החיים. במילים אחרות, בגישה הטרנספרסונלית אפשר להתייחס לכל מצוקה רגשית גם כהזדמנות להתפתח ולהיפתח לקיום עשיר יותר.
