טיפול בהפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז, הידועה גם בשם ADHD, הינה תופעה רווחת מאוד בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים, ויש מחקרים המעידים על כך שאחד מכל עשרה אנשים לוקה בה. ישנן גישות טיפוליות שונות המציעות סיוע ומענה למגוון ההיבטים הקשורים בהפרעה, ואחת מהן היא פסיכותרפיה טרנספרסונלית.

כמה מילים על הפרעת קשב וריכוז

עקב העלייה המהירה בכמות האבחנות של הפרעת קשב וריכוז בעשורים האחרונים, מדובר בנושא נחקר מאוד בקרב אנשי מקצוע מתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. לכך מצטרפים כמובן הדיונים הסוערים והפרסומים הרבים אודות שימוש בתרופות כמו קונצרטה וריטלין. יחד עם זאת, עד היום לא ידוע בדיוק מה גורם להפרעה. יש הגורסים שמדובר בשינוי מבני זעיר במוח (אם כי לא נמצאו הוכחות מספקות לכך), יש הגורסים כי מדובר בהפרעה עם בסיס סביבתי (אם כי היא נפוצה גם במעמדות סוציו-אקונומיים גבוהים), וישנם הסברים נוספים. מה שכן ניתן להסכים עליו נכון להיום הוא שלהפרעה יש מרכיב גנטי, עקב סיכויים גבוהים יחסית שלילד עם הפרעת קשב וריכוז יש הורה שסובל מההפרעה – בין אם הוא מאובחן או שלא.

על כל פנים, נהוג לחלק את ההפרעה לשני סוגים עיקריים: עם היפראקטיביות וללא היפראקטיביות, כלומר ADHD או ADD בהתאמה. הכוונה בהיפראקטיביות היא לאדם המרבה להתנועע ועם "קוצים בטוסיק" שקשה לו לשבת זמן רב במקום אחד בלי לקום ולהסתובב, ובאופן כללי נראה חסר שקט. הסימפטום המרכזי שמופיע בכל הפרעות הקשב הוא כמובן חוסר קשב, המתבטא ביכולת נמוכה יחסית להיות קשוב לאורך זמן למשימות, בין אם מדובר בשיעור באוניברסיטה, בבית הספר, בביצוע פרויקט בעבודה וכדומה. לכך מתקשר גם הסימפטום של אימפולסיביות, המתבטא בקושי לדחות סיפוקים, נטילת סיכונים, התנהגויות חפוזות ללא הערכת התוצאות או התחשבות בהן, וכדומה.

הבעיה הרב מערכתית של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

כאשר סוקרים את התסמינים שלעיל ניתן להבין מדוע ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז עלולים לפתח בעיות במישורים רבים. כך לדוגמא, ילד המתקשה לשבת בשקט בשיעורים או לשמור על מיקוד בשיעורי הבית, יטה להיות "מאחורי הכיתה" בכל הקשור לפן הלימודי. מכאן קצרה הדרך להאשמה עצמית, לתחושה של כישלון ולפגיעה במצב הרוח ובביטחון ובדימוי העצמי. לכך מצטרפת לא פעם, ובעיקר ב- ADHD, בעיית התנהגות תזזיתית המפריעה להתנהלות השיעור בכיתה. במקרים רבים הדבר מוביל לתיוג הילד כבעייתי וכגורם שלילי בכיתה. ולאחר מכן, בהפסקה, הילד מתקשה להשתתף במשחקים חופשיים המחייבים היענות לכללים, איפוק וריסון, והוא גם נוטה לאמירות אימפולסיביות והתנהגויות העלולות לפגוע באחרים. כך נוצר מעגל שלילי שקשה מאוד לשבור אותו, של התנהגויות, הרגשות ותחושות המחזקות את עצמן שוב ושוב.

משורות אלו אפשר להבין עד כמה תגובת הסביבה חשובה, החל בהורים, דרך המורה, המחנכת והנהלת בית הספר, ועד לאחים והמשפחה. התגובה הסביבתית משפיעה במידה רבה על תפיסתו העצמית של הילד, והיא אינה מובנת מאיליה. ההתנהלות מול ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מצריכה לא פעם סבלנות רבה, אורך רוח, תמיכה ועידוד, הכלה ורגישות, אך מצד שני גם הצבה ברורה ונכונה של גבולות, והבהרה של תוצאות המעשים. לכן הטיפול בהפרעת קשב וריכוז, בפרט אצל ילדים, כולל בדרך כלל עבודה רב מערכתית.

כיצד מתבצע הטיפול בהפרעת קשב וריכוז

פסיכותרפיה טרנספרסונלית היא גישה טיפולית המשלבת מגוון רחב של כלים, לרבות האמצעים המשמשים בגישות טיפוליות רווחות. יחד עם זאת, היא מביאה הסתכלות שונה על ההפרעה בכלל ועל משמעותה בחיי האדם הבוגר, או בחיי הילד ומשפחתו. כך לדוגמא, בפסיכותרפיה טרנספרסונלית ניתן לשלב כלים מהתחום הקוגניטיבי-התנהגותי, שהינו נפוץ יחסית בהפרעות קשב וריכוז. מדובר בטיפול המתמקד באסטרטגיות לשליטה עצמית באמצעות פידבקים חיוביים בדרך כלל, אותם הילד מקבל מסביבתו ולומד לתת לעצמו. המטרה היא לסייע לילד בשיפור מיומנויותיו החברתיות על ידי עיצוב ההתנהגות, ובתוך כך גם לשפר את היחסים בתוך המשפחה ואת החוויה בכיתה. דברים אלו נכונים גם לגבי בוגרים הסובלים מההפרעה, עם השינויים המתבקשים ובהתאם לכל מקרה ומקרה.

פן נוסף שיכול להתבטא בטיפול הוא הרגשי, שכן כפי שראינו אחת הבעיות הנלוות להפרעת הקשב היא תחושת כישלון וערך עצמי ירוד. הטיפול עשוי לגעת באופן עדין בהיבטים אלו עם כלים המגיעים מהגישה הפסיכו-דינאמית, בעיקר כאשר מדובר במבוגרים הנושאים עימם חוויות שליליות ואף טראומתיות מהעבר, אך גם בילדים. מעבר לכך, הטיפול עשוי לגעת בהיבטים נוספים רבים וכפי שראינו ישנה חשיבות להתערבות רב מערכתית – לרבות הדרכת הורים, גננות ומחנכות, סיוע לליקוי הלמידה ועוד.

טיפולים לא תרופתיים להפרעות קשב וריכוז

כשמדובר בניהול ADHD, תרופות הן לעתים קרובות קו ההגנה הראשון. עם זאת, ישנן גם גישות שאינן תרופות שיכולות להיות יעילות בטיפול במצב זה. טיפול התנהגותי הוא אפשרות אחת כזו, המתמקדת בלימוד התנהגויות ואסטרטגיות חדשות לניהול הסימפטומים שלהם. בנוסף, שינויים תזונתיים הראו הבטחה בהפחתת הסימפטומים של ADHD עבור אנשים מסוימים. שילוב יותר חומצות שומן אומגה-3, ויטמינים ומינרלים בתזונה יכול להשפיע לטובה על התפקוד הקוגניטיבי. לבסוף, פעילות גופנית סדירה נמצאה כמשפרת את המיקוד והקשב אצל אנשים עם ADHD. על ידי חקירת טיפולים לא תרופתיים אלה, אתה יכול למצוא דרכים חלופיות לתמוך ADHD של הילד שלך.

טכניקות גוף-נפש עבור ADHD

טכניקות גוף-נפש מציעות גישה הוליסטית לניהול תסמיני ADHD. יוגה, מדיטציה ותרגילי נשימה עמוקה יכולים לעזור לשפר את המיקוד ולהפחית חרדה אצל ילדים עם ADHD. פרקטיקות אלה מקדמות הרפיה ומודעות עצמית, ומאפשרות לאנשים לווסת טוב יותר את רגשותיהם. שילוב טכניקות גוף-נפש בשגרת היומיום יכול להשפיע לטובה על הקשב והריכוז. על ידי עידוד מיינדפולנס וטכניקות קרקוע, הורים יכולים להעצים את ילדיהם לנהל טוב יותר את האתגרים הקשורים ADHD.

אסטרטגיות הורות לילדים עם ADHD

הורות לילד עם ADHD יכולה להיות מאתגרת, אך עם האסטרטגיות הנכונות, ניתן לתמוך ולנהל ביעילות את הסימפטומים שלהם. הנה כמה טיפים:

1. קבעו שגרות: עקביות ומבנה חיוניים לילדים עם ADHD. קבעו שגרה יומית הכוללת זמני ארוחות קבועים, שיעורי בית ושעת שינה.
2. הגדירו ציפיות ברורות: תקשרו לילדכם בבירור ציפיות וכללים. השתמש בעזרים חזותיים, כגון תרשימים או רשימות פעולות לביצוע, כדי לעזור להם להבין ולזכור.
3. השתמשו בחיזוקים חיוביים: הכירו ותגמלו את התנהגותו והישגיו החיוביים של ילדכם. זה יכול להניע אותם ולעזור לבנות את ההערכה העצמית שלהם.

על ידי יישום אסטרטגיות אלה, הורים יכולים ליצור סביבה תומכת ומובנית המסייעת לילדם עם ADHD לשגשג.

תמיכה בילדים עם ADHD

יצירת סביבה תומכת היא חיונית עבור ילדים עם ADHD. טפחו מערכות יחסים חיוביות על ידי עידוד תקשורת פתוחה ומתן תמיכה רגשית. ביסוס מבנה ושגרה יכול לעזור להם לנווט את היום שלהם בצורה יעילה יותר. ציפיות ברורות ואסטרטגיות משמעת עקביות יכולות גם הן להועיל. בנוסף, חשוב לקדם הערכה עצמית על ידי התמקדות בחוזקות שלהם וחגיגת הישגיהם. מתן הזדמנויות לפעילות גופנית וביטוי יצירתי יכול לעזור לילדים עם ADHD לתעל את האנרגיה שלהם בצורה חיובית. זכרו, עם התמיכה הנכונה, ילדים עם ADHD יכולים לשגשג ולממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.

שיפור מיקוד ותשומת לב בהפרעות קשב וריכוז

אנשים עם ADHD לעתים קרובות נאבקים עם שמירה על מיקוד ותשומת לב. עם זאת, ישנן טכניקות יעילות שיכולות לעזור לשפר מיומנויות אלה:

1. חלק משימות לשלבים קטנים יותר: פירוק משימות מורכבות לשלבים קטנים וקלים יותר לניהול יכול להפוך אותן לפחות קשות וקלות יותר להתמקד בהן.
2. השתמש בעזרים חזותיים: עזרים חזותיים, כגון תרשימים, לוחות שנה או תזכורות, יכולים לעזור לאנשים עם ADHD להישאר מאורגנים ולעקוב אחר משימות חשובות ותאריכי יעד.
3. צמצם את הסחות הדעת: יצירת סביבה שקטה ונטולת עומס יכולה לעזור למזער הסחות דעת ולשפר את הריכוז.

על ידי יישום אסטרטגיות אלה, אנשים עם ADHD יכולים לשפר את יכולתם להתמקד ולשים לב, מה שמוביל לשיפור הפרודוקטיביות וההצלחה בהיבטים שונים של חייהם.

תרגולי מיינדפולנס להפרעות קשב וריכוז

תרגולי תשומת לב יכולים להיות מועילים להפליא עבור אנשים עם הפרעות קשב וריכוז. על ידי קידום מודעות עצמית וויסות רגשי, טכניקות מיינדפולנס עוזרות לאנשים עם בעיות קשב-וריכוז להבין טוב יותר ולנהל את הסימפטומים שלהם. תרגילי מיינדפולנס כגון נשימות עמוקות, סריקת גוף ומדיטציה מודרכת יכולים להרגיע את הנפש ולשפר את המיקוד. תרגול תשומת לב באופן קבוע יכול גם להפחית מתח ולשפר את הרווחה הכללית.

טכניקות להפחתת מתח נפשי לקשב וריכוז

ניהול מתח הוא חיוני עבור אנשים עם ADHD, כמו מתח יכול להחמיר את הסימפטומים. פעילות גופנית סדירה, כגון ריצה או יוגה, יכולה לעזור להפחית את הלחץ ולשפר את הרווחה הכללית. תרגילי הרפיה, כגון נשימה עמוקה או הרפיית שרירים מתקדמת, יכולים גם להיות יעילים בהרגעת הנפש והגוף. בנוסף, תרגול ניהול זמן טוב ותעדוף משימות יכול לעזור להפחית את הלחץ על ידי יצירת תחושה של שליטה וארגון. על ידי שילוב טכניקות אלה להפחתת מתח בחיי היומיום, אנשים עם בעיות קשב וריכוז יכולים לנהל טוב יותר את הסימפטומים שלהם ולשפר את איכות החיים הכללית שלהם.

רשימה של טכניקות להפחתת מתח לילדים עם ADHD

הנה כמה טכניקות להפחתת מתח שיכולות לעזור לילדים עם ADHD:

תיאור	הטכניקה
תרגיל	פעילות גופנית יכולה לעזור להפחית מתח ולשפר את המיקוד. עודדו את ילדכם להשתתף בפעילויות שהוא נהנה מהן, כגון רכיבה על אופניים, שחייה או ספורט.
ישן	שנת לילה טובה חיונית לילדים עם ADHD. קבעו שגרת שינה עקבית והגבילו את זמן המסך לפני השינה כדי לעזור לילדכם לקבל את המנוחה לה הוא זקוק.
טיפוח עצמי	למדו את ילדכם טכניקות טיפוח עצמי, כגון נשימות עמוקות, מדיטציה או יוגה. טכניקות אלה יכולות לעזור לילדכם לנהל מתח ולשפר את רווחתו הכללית.
ניהול זמן	עזרו לילדכם לפתח כישורי ניהול זמן טובים. השתמש במתכנן או בלוח שנה כדי לעקוב אחר הקצאות ופעילויות, וחלק משימות גדולות יותר לשלבים קטנים יותר הניתנים לניהול יותר.
תזונה בריאה	תזונה בריאה יכולה לעזור לשפר את המיקוד ולהפחית מתח. עודדו את ילדכם לאכול תזונה מאוזנת הכוללת שפע של פירות, ירקות ודגנים מלאים.
ארגון	עזרו לילדכם להישאר מאורגן על ידי יצירת מרחב לימוד ייעודי ושמירה על הסדר בחפציו. זה יכול לעזור להפחית מתח ולשפר את המיקוד.
תמיכה חברתית	עודדו את ילדכם לבנות מערכות יחסים חזקות עם בני משפחה וחברים. קיום מערכת תמיכה יכול לעזור להפחית מתח ולשפר את הרווחה הכללית.

מסקנה

לסיכום, בחינת אפשרויות טיפול אלטרנטיביות להפרעת קשב וריכוז יכולה להשפיע באופן משמעותי על רווחתם והתפתחותם הכללית של ילדים עם מצב זה. גישות לא תרופתיות כגון טיפול התנהגותי, טכניקות גוף-נפש ואסטרטגיות הורות יכולות לסייע בניהול הסימפטומים, לשפר את המיקוד וליצור סביבה תומכת. שילוב טכניקות להפחתת מתח ותרגולי מיינדפולנס יכול גם לשפר את הוויסות הרגשי ולהפחית את ההשפעה של ADHD. על ידי אימוץ טיפולים אלטרנטיביים, אנו יכולים לשחרר את הפוטנציאל החבוי של ילדים עם ADHD ולהעצים אותם לשגשג בכל תחומי חייהם.

טיפול בשיטת פסיכותרפיה

ראשית, חשוב לציין כי הגישה הטרנספרסונלית היא אקלקטית מעיקרה, כלומר שהיא מאגדת קשת רחבה של כלים ואמצעים המסוגלים לסייע למטופל. כך למשל, במהלך הפגישות עשוי המטפל לשלב דמיון מודרך, מדיטציה, תנועה, כתיבה, שירה, ריקוד ועוד שורה ארוכה של אמצעים – הכל בהתאם לגיל המטופל, אופיו, נטיותיו ולפי ההיכרות עימו. מעבר לכך, המיוחד בגישה הטרנספרסונלית הוא הסתכלות ההולכת מעבר ל- "הפרעה". היא אינה פוסלת, מעלימה או שוללת את הקשיים ובהחלט מתייחסת אליהם, אך שמה את הדגש גם על "הסיפור" שמעבר.

אם ניקח לדוגמא הורים המגיעים להדרכה כחלק מהטיפול בילדם, פעמים רבות מרחפת באוויר השאלה – "למה זה קרה דווקא לנו?". הגישה הטרנספרסונלית מחבקת את השאלה הזאת ומעצימה אותה, לא כטרגדיה או תלונה כנגד הגורל, אלא כהזדמנות להתבוננות על "הסיפור" הגדול יותר: בהנחה שאנו חלק אינטגראלי מיקום בעל משמעות, מהו השיעור שאנו יכולים ללמוד מהמצב? כיצד אנו יכולים לנצל אותו להתפתחות אישית ולהיפתחות כלפי הסביבה והחיים? כיצד הילד יכול ללמד אותנו מהן סבלנות, חמלה ואהבה? כיצד אנו יכולים כעת להתייחס לאנשים אחרים הסובלים מבעיות דומות ואחרות? שאלות אלו יכולות כמובן להישאל גם בעבודה עם מבוגרים הסובלים מ- ADHD.

אכן, הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית מסתכלת על האדם לא רק מהפן הפיזי, הרגשי וההתנהגותי, אלא כמי שמורכב ושייך גם למימד גבוה יותר של אחדות אוניברסאלית, עימה ניתן וכדאי להיות בקשר. לכן, במקום שבו אנשים נוטים להצטמצם אל המצוקה האישית והמשפחתית, אנו לומדים דווקא להיפתח ולהתחבר להיבטים רחבים יותר של משמעות וקשר. אם נחזור אל הדוגמא של ההורים, שינוי הגישה והתפיסה יכול לסייע לקשר היומיומי עם הילד,ולהשפיע באופן עמוק על חווייתו הרגשית.

בתוך כך איננו זונחים את הכלים המעשיים, כגון עיצוב התנהגות, פידבקים חיוביים, הבנה ושיתוף של מצוקות רגשיות. נהפוך הוא: אנו עושים בהם שימוש כפי שנעשה בכל טיפול פסיכותרפי אחר – אך זאת במסגרת הסתכלות רחבה יותר, היוצאת מתוך האישי ונוגעת באנושיות בכללותה ובמימד האוניברסאלי של החיים.