אין אדם שלא שואף להגשים את עצמו, אך במקרים רבים תהליך זה נחסם מסיבות שונות. הבשורות הטובות הן שניתן להחיות את תהליך המימוש העצמי, להיזכר בו ולכוון אותו מחדש.
מהי בכלל הגשמה עצמית?
כל אדם שתשאלו אותו מהי הגשמה עצמית ייתן לכם תשובה שונה, והסיבה לכך היא שלכל אחד מאיתנו יש מסלול צמיחה מיוחד משל עצמו. גם התיאוריות הפסיכולוגיות והמדעיות יכולות לספק תשובות שונות לגבי הגשמה עצמית, וכמובן גם לגבי מושג "העצמי" בפני עצמו. יחד עם זאת, אם מאגדים את התיאוריות והגישות השונות ניתן לומר כי כל אחד מאיתנו נולד עם שאיפה להגשמה עצמית, כלומר למימוש נרחב ומלא ככל האפשר של הפוטנציאל מבחינת כישורים, יכולות וחוויות בכל מישורי החיים.
אחד ההוגים הבולטים ששמו נקשר במושג של הגשמה עצמית הוא קארל רוג'רס, שבשנות השישים של המאה הקודמת יצר את הזרם ההומניסטי בפסיכולוגיה המערבית (מזרם זה התפתחה עם השנים הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית). לפי רוג'רס, השאיפה להגשמה עצמית היא האנרגיה העיקרית שמניעה את חיינו, ובהתאם לה אנו מבצעים בחירות והחלטות, מעצבים תפיסות ומפרשים חוויות, מגיעים להישגים ונפתחים לאפשרויות חדשות.
בהקשר זה חשוב לציין כי לא מדובר דווקא בכמות ההישגים והחוויות, אלא באיכותם. למשל, יכול להיות אדם שהגיע להישגים מרשימים לכל הדעות, אך הם נבעו מצורך פנימי לרצות אחרים, או מצורך להשיג פרנסה ולשרוד. כאשר מדברים על הגשמה עצמית הכוונה היא למימוש של בחירות וכמיהות אותנטיות, בין אם הן נחשבות על ידי החברה והתרבות שלנו, ובין אם לא.
חשיבותה של ההגשמה העצמית
נדמה שלא צריך להכביר מילים על חשיבותה של ההגשמה העצמית, שהינה מושג רווח בתרבות של ימינו. לכן, חשוב רק להזכיר כי מדובר בכוח בסיסי אצל כל אדם, אשר מימושו מוביל לתחושות סיפוק, מלאות ואושר. לעומת זאת, היעדר מימוש של כוח זה עקב נסיבות אישיות או סביבתיות, מוביל לתחושות של אכזבה, חוסר סיפוק, תקיעות, עצב וכדומה. בדיוק מסיבה זו פונים אנשים רבים לפסיכותרפיה טרנספרסונלית ולשיטות טיפול נוספות.
הגשמה עצמית בפסיכורתפיה הטרנספרסונלית
פסיכותרפיה טרנספרסונלית בוודאי לא עוסקת רק במימוש עצמי, ומתאימה למצבים רבים ושונים בחיים. יחד עם זאת, בתור ענף שצמח מן הפסיכולוגיה ההומניסטית יש בה בהחלט דגש על הגשמה עצמית, ובמידה שזהו מרכיב חשוב מבחינת המטופל היא בהחלט מציעה כלים יעילים. מדובר בכלים המגיעים הן מגישות קונבנציונאליות והן משיטות אלטרנטיביות, אשר מסייעים ליכולתו של האדם להתבונן על חייו הפנימיים והחיצוניים, החל ברמה הפיזית, דרך הרגשית והמחשבתית, ועד לרוחנית. במהלך הפגישות עובר המטופל תהליך התורם להגדלת המודעות העצמית שלו תוך הכרה בכוחות, בכמיהות ומניעים הבסיסיים ביותר שרוצים לבוא לידי ביטוי. הכרה זו תורמת רבות לתהליך הצמיחה האינדיבידואלי של המטופל, ומכאן להגשמה העצמית שלו.
יש לציין כי בטיפול יכול להימצא קשר בין המימוש העצמי ובין תחושת ייעוד, שלעיתים איננה ברורה, נשכחה לגמרי או מבולבלת. באמצעות המטפל והכלים השונים מעמיק המטופל אל עצמיותו ומנסה לגלות את "הסיפור" של חייו – מה ברצונות להגשים בעולם? כיצד הצליח לעשות זאת עד כה? היכן ישנם מחסומים? כיצד הרגיש בתקופות של הגשמה? מה הוא משתוקק באמת לעשות? – וכדומה. בנוסף לכך ההגשמה העצמית בהחלט יכולה לגעת במימד הרוחני, להבדיל מגישות פסיכותרפיה אחרות שנוטות שלא לעסוק בפן זה של הקיום האנושי. לפי הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית, העצמי הינו הוויה גדולה ורחבה יותר מן "האני" הפרטי, ולכן ההגשמה עוברת גם דרך חיבור אל מה "שמעבר לאני" או אל "עצמי גבוה" או "הוויה אוניברסאלית". אלו מישורי קיום עשירים שבהם שוררת אהבה לאחרים, חיבור עמוק לחיים בכללותם, חמלה ואושר, והחיבור אליהם מלווה בתחושת הגשמה וסיפוק עצומה.
