התקפי חרדה, המכונים לעיתים גם התקפי פאניקה (למרות שישנו הבדל מסוים בין השניים), הינם נפוצים מאוד בקרב האוכלוסייה, ובפרט השכיחות שלהם גוברת בתקופה האחרונה עקב משבר הקורונה. יחד עם זאת, גם לפני משבר הקורונה כאחד מכל עשרה אנשים מבוגרים חווה לאורך שנה התקף חרדה, כאשר לעיתים קרובות מדובר ביותר מהתקף אחד והמצב יכול להגיע לכדי התפתחות הפרעת פאניקה. בתוך כך, אצל חלק מהאנשים גם מופיע התקף חרדה בשינה ביום או בלילה, ובנושא זה יעסוק המאמר הבא.
מה זה התקף חרדה
התקף חרדה הוא אירוע פתאומי של פחד עז כאשר אין בנמצא טריגר ברור. אדם יכול לחוות פחד גדול כשהוא מעורב בתאונת דרכים, כאשר מספרים לו על אובדן של אדם קרוב, כאשר הוא עומד בפני מבחן, כשהוא נתקל בנחש וכן הלאה. כל עוד הטריגר שמעורר את הפחד באמת מסכן חיים, כמו במקרה של נחש, תאונה או פיגוע, הרי שזוהי תגובה נורמלית שמגיעה כתוצאה מההתפתחות האבולוציונית שלנו. מדובר במצב בו הגוף מגייס משאבים רבים לצורך תגובה של בריחה או לחימה, כאשר חלק גדול מהאנרגיה עובר אל הגוף על חשבון המוח, דבר המתבטא בין היתר ביכולת קוגניטיבית יחסית נמוכה, למשל בקבלת החלטות, בתכנון, בזיכרון וכן הלאה.
אפשר לומר שהטבע לא כל כך רוצה שבזמן סכנה מוחשית ומיידית פשוט נעמוד ולנתחיל לחשוב מה כדאי לעשות. עובדה שלאורך דורות רבים של אבולוציה תכונה זו העניקה יתרון, ואכן חרדה היא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. יחד עם זאת, ישנם מצבים שבהם הטריגר אומנם ברור אבל לא עומד בגדר סכנת חיים, למשל אם אנו ניגשים למבחן או אדם קרוב אלינו נפטר חס וחלילה. אין ספק שמדובר במצבים מאתגרים ומלחיצים אבל בוודאי שהמבחן או אפילו פטירה של אדם קרוב אינם מאיימים באופן ישיר על שלומנו. ועדיין, יש אנשים שחשים פחד עז במצבים אלו ולכן הם נקראים "חרדה", כלומר פחד גדול מפני אירוע או מצב מסוים שלמעשה לא מצדיק את התגובה מבחינת איום על עצם קיומנו.
התקפי חרדה שייכים אם כן לקטגוריה הזאת, אך ישנם כמה הבדלים משמעותיים. ראשית, מדובר בהתקפים קצרי מועד המתפרסים על פני כמה שעות, מגיעים לשיא בדרך כלל כעבור כעשר דקות, כאשר הגל שלהם יורד בעצמו. במהלך הגל הזה אנשים חשים בהלה גדולה, כאבים בחזה, סחרחורות, אובדן ריכוז, כאבים בשרירים, כאבים בחזה, תחושת מחנק, דופק מהיר, רעידות, חוסר שקט, הזעה וכדומה.
על פי רוב התקפי חרדה מגיעים אחרי תקופה מסוימת של לחץ ומתח, כפי שאנשים רבים חווים נכון להיום עקב משבר הקורונה. לעיתים מדובר בתקופה של לחץ בעקבות תקופת מבחנים, לחץ הקשור לעומס גדול בעבודה, בעיות בזוגיות עד כדי גירושים, פיטורים מהעבודה ודאגות כלכליות. לחצים אלה הולכים ומצטברים ביחד עם חששות, עד שבשלב מסוים המערכת כמו קורסת ונוצר התקף חרדה, לאו דווקא בגלל מצב ספציפי שמתקיים באותו הרגע אלא באופן מפתיע ולא ללא טריגר ברור.
יש לציין כי קיימים גם התקפי פאניקה, השונים מעט מהתקפי חרדה. מדובר בהתקפים שנחשבים יותר קשים ומהווים סיבה מרכזית לפניה למיון כאשר אנשים חושבים שהם עוברים התקף לב, עומדים למות, סובלים מהתקף אסטמה וכדומה. גם כאן מופיעים התסמינים שתוארו לעיל אך בעוצמות יותר חזקות, ולעיתים גם מתלווים אליהם תחושה של חוסר מציאותיות כאילו הכל קורה בסרט, תחושה שאני צופה בעצמי מחוץ לגופי ועוד.
התקפי חרדה גם בשינה
התקפי חרדה והתקפי פאניקה מופיעים אצל לא מעט אנשים גם בזמן השינה. למעשה, לפי מחקרים יותר ממחצית מהאנשים הסובלים מהתקפי חרדה גם יסבלו מהם בשינה, אם כי הרוב הגדול יחוו את ההתקפים בעת שינה בשעות היום, למשל בשעת מנוחת הצהריים, ורק אחד מכל עשרה אנשים שחווים התקפי חרדה ופאניקה יחווה התקפים אלו במהלך שנת לילה. ככל הנראה הסיבה היא שבלילה אנו ישנים עמוק יותר, ושככל שהשינה טובה, עמוקה ורצופה כך קטן הסיכון להתקף חרדה בשינה.
יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי הסיבות להיווצרות של התקף חרדה במהלך שינה אינן ברורות לחלוטין. יש המשערים כי הדבר קשור לנטילה של תרופות הרגעה מסוימות. אכן, חלק בלתי מבוטל מהאנשים הסובלים מהתקפי חרדה נוטלים תרופות הרגעה נקודתיות, כמו לוריון או וליום, אשר מצד אחד יכולות לתרום להרגעה לפני השינה ולהירדמות, ומצד שני יכולות אצל אנשים מסוימים לפגום באיכות השינה. כמו כן התקפים אלו נוטים להופיע יותר אצל אנשים שאיכות השינה שלהם אינה טובה באופן כללי, למשל מי שאינו מקפיד על מספיק שעות שינה, מי שנוטה לצרוך הרבה קפאין, הרבה אלכוהול או סמים.
הזיהוי של התקף חרדה בשינה אינו קשה. האדם מתעורר מבוהל מאותם תסמינים שתוארו לעיל. יחד עם זאת, לעיתים קרובות התקפים אלו יותר קשים להכלה מבחינה פסיכולוגית, מהסיבה שהמעבר המהיר בין שינה לבן יקיצה עם חרדה היא מאוד דרמטית וקיצונית. כמו כן, לעיתים קרובות אנשים ישנים בחושך כאשר הפחד מפני החושך בכל זאת הטבוע בנו, אפילו אם אנו מבוגרים, ואין זו חוויה פשוטה להתעורר מפחד עז בחושך לעומת התעוררות כאשר החדר מוצף באור.
מעבר לכך, אחד הקשיים המהותיים של התקפי חרדה הוא המעגל הנמשך ומתעצם לאורך זמן. אצל אנשים רבים התקף חרדה מעוררים חששות ודאגות נמשכים לגבי התקיימות התקף נוסף. במילים אחרות, נוצר פחד מפני הפחד, המלווה את האדם לאורך שעות רבות במהלך היום, ועצם החששות והדאגות יוצר סיכון גבוה יותר להתפתחות של התקף חרדה נוסף. ובכל מקרה, הם פוגעים בצורה משמעותית באיכות החיים, כאשר אצל לא מעט אנשים מופיעה הימנעות מפעילויות במקומות שעלולים לעורר את מצב החרדה. כך הולך ונוצר מעגל שבו האדם סוגר את עצמו והולך לפחות ופחות מקומות, מונע מעצמו השתתפות בסיטואציות חברתיות, אינו יוצא לקניות או לבילויים, ולמעשה מפתח הפרעה שנקראת אגורפוביה המאופיינת בהסתגרות מלאה בבית.
אמנם לא כל האנשים מפתחים את ההפרעה הזו, אך אין ספק שהתקף חרדה מעורר חששות רבים. דברים אלו נכונים עוד יותר כאשר התקף החרדה מופיע מתוך שינה, מכיוון שבמהלך השינה אנו שוכבים בעיניים עצומות, מערכת העצבים ההיקפית מנותקת וגפיים אינם פועלים, ואנו מצויים במידה רבה במצב של חוסר שליטה. זאת לעומת שעות העירות שבהן רמת השליטה שאנו מרגישים הרבה יותר גבוהה. לפיכך התקף חרדה בזמן שינה נוטה לעורר אפילו יותר חרדה בעת ולאחר שהוא מתרחש, ומכאן גם הרבה יותר פחדים ללכת לישון שמא יבוא עוד התקף שאין לנו שום שליטה עליו.
טיפול בהתקפי חרדה בשינה
כאמור, התקפי חרדה בשינה אינם מופיעים לבד אלא כחלק מהתקפים מופיעים השעות העירות. לכן הטיפול בהם אינו מתמקד רק בזמן השינה אלא באופן כללי, כאשר ניתן לבחור בין מספר אפיקים לטיפול.
כך למשל, ניתן לבחור בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי אשר ברמה הקוגניטיבית מבוסס על מתן מידע למטופל שמפחית את תחושת חוסר האונים והבלבול. כמו כן ברמה הקוגניטיבית נעשית עבודה על תפיסת התקפי החרדה והבנתם ברמה הפיזיולוגית והפסיכולוגית, וזאת במטרה לשנות לתפיסה פחות נוקשה, ביקורתית ושלילית, דבר המפחית את הסיכון להתפתחות התקפים נוספים ומשפיע לטובה על איכות החיים.
ברמה ההתנהגותית מלמדים את המטופל עם לגבי התנהגויות שלו, שנראות לו כהתמודדות עם התקף חרדה אך למעשה אינן תורמות ואף מחמירות את מצב. בנוסף לכך ברמת ההתנהגות עובדים על תחושות גוף מפחידות, כאשר האדם לומד בהדרגה לחוות אותן, שהן לא מסוכנות לו שהוא יכול להתמודד איתן בעצמו בלי לנסות להדחיק או להבריח אותן.
פסיכולוגיה טרנספרסונלית עושה שימוש בכלים המגיעים ממספר הזרמים פסיכולוגיים, ובהם גם כלים קוגניטיביים התנהגותיים. למשל מתבוננים על התקפי החרדה בלילה או ביום ועובדים על הפחתת התפיסה שהם מסוכנים, תוך תרגול של כלים המאפשרים להגיע ליותר רגיעה ולשינה יותר טובה, כמו נשימות, דמיון מודרך, מיינדפולנס וכן הלאה. בנוסף, הדגש בפסיכולוגיה טרנספרסונלית הוא על חייו של האדם כמכלול, כאשר המטופל לומד לראות את השלם בניגוד לחרדה במלווה בתחושה של בדידות, סגירות וכליאה. במידת הצורך, גם עושים שימוש בכלים דינאמיים החוקרים את מקור החרדה באירועי עבר. יש לציין כי בהתאם למצבו של המטופל ניתן לשקול גם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון כמו ציפרלקס, רסיטל וסרוקסט.
