הפרעת קשב וריכוז

טיפול בהפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז, הידועה גם בשם ADHD, הינה תופעה רווחת מאוד בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים, ויש מחקרים המעידים על כך שאחד מכל עשרה אנשים לוקה בה. ישנן גישות טיפוליות שונות המציעות סיוע ומענה למגוון ההיבטים הקשורים בהפרעה, ואחת מהן היא פסיכותרפיה טרנספרסונלית.

כמה מילים על הפרעת קשב וריכוז

עקב העלייה המהירה בכמות האבחנות של הפרעת קשב וריכוז בעשורים האחרונים, מדובר בנושא נחקר מאוד בקרב אנשי מקצוע מתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. לכך מצטרפים כמובן הדיונים הסוערים והפרסומים הרבים אודות שימוש בתרופות כמו קונצרטה וריטלין. יחד עם זאת, עד היום לא ידוע בדיוק מה גורם להפרעה. יש הגורסים שמדובר בשינוי מבני זעיר במוח (אם כי לא נמצאו הוכחות מספקות לכך), יש הגורסים כי מדובר בהפרעה עם בסיס סביבתי (אם כי היא נפוצה גם במעמדות סוציו-אקונומיים גבוהים), וישנם הסברים נוספים. מה שכן ניתן להסכים עליו נכון להיום הוא שלהפרעה יש מרכיב גנטי, עקב סיכויים גבוהים יחסית שלילד עם הפרעת קשב וריכוז יש הורה שסובל מההפרעה – בין אם הוא מאובחן או שלא.

על כל פנים, נהוג לחלק את ההפרעה לשני סוגים עיקריים: עם היפראקטיביות וללא היפראקטיביות, כלומר ADHD או ADD בהתאמה. הכוונה בהיפראקטיביות היא לאדם המרבה להתנועע ועם "קוצים בטוסיק" שקשה לו לשבת זמן רב במקום אחד בלי לקום ולהסתובב, ובאופן כללי נראה חסר שקט. הסימפטום המרכזי שמופיע בכל הפרעות הקשב הוא כמובן חוסר קשב, המתבטא ביכולת נמוכה יחסית להיות קשוב לאורך זמן למשימות, בין אם מדובר בשיעור באוניברסיטה, בבית הספר, בביצוע פרויקט בעבודה וכדומה. לכך מתקשר גם הסימפטום של אימפולסיביות, המתבטא בקושי לדחות סיפוקים, נטילת סיכונים, התנהגויות חפוזות ללא הערכת התוצאות או התחשבות בהן, וכדומה.

הבעיה הרב מערכתית של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

כאשר סוקרים את התסמינים שלעיל ניתן להבין מדוע ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז עלולים לפתח בעיות במישורים רבים. כך לדוגמא, ילד המתקשה לשבת בשקט בשיעורים או לשמור על מיקוד בשיעורי הבית, יטה להיות "מאחורי הכיתה" בכל הקשור לפן הלימודי. מכאן קצרה הדרך להאשמה עצמית, לתחושה של כישלון ולפגיעה במצב הרוח ובביטחון ובדימוי העצמי. לכך מצטרפת לא פעם, ובעיקר ב- ADHD, בעיית התנהגות תזזיתית המפריעה להתנהלות השיעור בכיתה. במקרים רבים הדבר מוביל לתיוג הילד כבעייתי וכגורם שלילי בכיתה. ולאחר מכן, בהפסקה, הילד מתקשה להשתתף במשחקים חופשיים המחייבים היענות לכללים, איפוק וריסון, והוא גם נוטה לאמירות אימפולסיביות והתנהגויות העלולות לפגוע באחרים. כך נוצר מעגל שלילי שקשה מאוד לשבור אותו, של התנהגויות, הרגשות ותחושות המחזקות את עצמן שוב ושוב.

משורות אלו אפשר להבין עד כמה תגובת הסביבה חשובה, החל בהורים, דרך המורה, המחנכת והנהלת בית הספר, ועד לאחים והמשפחה. התגובה הסביבתית משפיעה במידה רבה על תפיסתו העצמית של הילד, והיא אינה מובנת מאיליה. ההתנהלות מול ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מצריכה לא פעם סבלנות רבה, אורך רוח, תמיכה ועידוד, הכלה ורגישות, אך מצד שני גם הצבה ברורה ונכונה של גבולות, והבהרה של תוצאות המעשים. לכן הטיפול בהפרעת קשב וריכוז, בפרט אצל ילדים, כולל בדרך כלל עבודה רב מערכתית.

כיצד מתבצע הטיפול בהפרעת קשב וריכוז

פסיכותרפיה טרנספרסונלית היא גישה טיפולית המשלבת מגוון רחב של כלים, לרבות האמצעים המשמשים בגישות טיפוליות רווחות. יחד עם זאת, היא מביאה הסתכלות שונה על ההפרעה בכלל ועל משמעותה בחיי האדם הבוגר, או בחיי הילד ומשפחתו. כך לדוגמא, בפסיכותרפיה טרנספרסונלית ניתן לשלב כלים מהתחום הקוגניטיבי-התנהגותי, שהינו נפוץ יחסית בהפרעות קשב וריכוז. מדובר בטיפול המתמקד באסטרטגיות לשליטה עצמית באמצעות פידבקים חיוביים בדרך כלל, אותם הילד מקבל מסביבתו ולומד לתת לעצמו. המטרה היא לסייע לילד בשיפור מיומנויותיו החברתיות על ידי עיצוב ההתנהגות, ובתוך כך גם לשפר את היחסים בתוך המשפחה ואת החוויה בכיתה. דברים אלו נכונים גם לגבי בוגרים הסובלים מההפרעה, עם השינויים המתבקשים ובהתאם לכל מקרה ומקרה.

פן נוסף שיכול להתבטא בטיפול הוא הרגשי, שכן כפי שראינו אחת הבעיות הנלוות להפרעת הקשב היא תחושת כישלון וערך עצמי ירוד. הטיפול עשוי לגעת באופן עדין בהיבטים אלו עם כלים המגיעים מהגישה הפסיכו-דינאמית, בעיקר כאשר מדובר במבוגרים הנושאים עימם חוויות שליליות ואף טראומתיות מהעבר, אך גם בילדים. מעבר לכך, הטיפול עשוי לגעת בהיבטים נוספים רבים וכפי שראינו ישנה חשיבות להתערבות רב מערכתית – לרבות הדרכת הורים, גננות ומחנכות, סיוע לליקוי הלמידה ועוד.

ההסתכלות השונה של הגישה הטרנספרסונלית

ראשית, חשוב לציין כי הגישה הטרנספרסונלית היא אקלקטית מעיקרה, כלומר שהיא מאגדת קשת רחבה של כלים ואמצעים המסוגלים לסייע למטופל. כך למשל, במהלך הפגישות עשוי המטפל לשלב דמיון מודרך, מדיטציה, תנועה, כתיבה, שירה, ריקוד ועוד שורה ארוכה של אמצעים – הכל בהתאם לגיל המטופל, אופיו, נטיותיו ולפי ההיכרות עימו. מעבר לכך, המיוחד בגישה הטרנספרסונלית הוא הסתכלות ההולכת מעבר ל- "הפרעה". היא אינה פוסלת, מעלימה או שוללת את הקשיים ובהחלט מתייחסת אליהם, אך שמה את הדגש גם על "הסיפור" שמעבר.

אם ניקח לדוגמא הורים המגיעים להדרכה כחלק מהטיפול בילדם, פעמים רבות מרחפת באוויר השאלה – "למה זה קרה דווקא לנו?". הגישה הטרנספרסונלית מחבקת את השאלה הזאת ומעצימה אותה, לא כטרגדיה או תלונה כנגד הגורל, אלא כהזדמנות להתבוננות על "הסיפור" הגדול יותר: בהנחה שאנו חלק אינטגראלי מיקום בעל משמעות, מהו השיעור שאנו יכולים ללמוד מהמצב? כיצד אנו יכולים לנצל אותו להתפתחות אישית ולהיפתחות כלפי הסביבה והחיים? כיצד הילד יכול ללמד אותנו מהן סבלנות, חמלה ואהבה? כיצד אנו יכולים כעת להתייחס לאנשים אחרים הסובלים מבעיות דומות ואחרות? שאלות אלו יכולות כמובן להישאל גם בעבודה עם מבוגרים הסובלים מ- ADHD.

אכן, הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית מסתכלת על האדם לא רק מהפן הפיזי, הרגשי וההתנהגותי, אלא כמי שמורכב ושייך גם למימד גבוה יותר של אחדות אוניברסאלית, עימה ניתן וכדאי להיות בקשר. לכן, במקום שבו אנשים נוטים להצטמצם אל המצוקה האישית והמשפחתית, אנו לומדים דווקא להיפתח ולהתחבר להיבטים רחבים יותר של משמעות וקשר. אם נחזור אל הדוגמא של ההורים, שינוי הגישה והתפיסה יכול לסייע לקשר היומיומי עם הילד,ולהשפיע באופן עמוק על חווייתו הרגשית.

בתוך כך איננו זונחים את הכלים המעשיים, כגון עיצוב התנהגות, פידבקים חיוביים, הבנה ושיתוף של מצוקות רגשיות. נהפוך הוא: אנו עושים בהם שימוש כפי שנעשה בכל טיפול פסיכותרפי אחר – אך זאת במסגרת הסתכלות רחבה יותר, היוצאת מתוך האישי ונוגעת באנושיות בכללותה ובמימד האוניברסאלי של החיים.

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם