טיפול בדיכאון אחרי לידה

טיפול בטיפול בדיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה הוא תופעה נפוצה מאוד, כאשר הנתונים בישראל מראים ש- 10% עד 20% מכלל הנשים לאחר לידה יחוו את התסמינים. יש לציין כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם לא מעט גברים חווים תסמינים של דיכאון אחרי לידה ולכן למרות השימוש בלשון נקבה במאמר זה יש לראות אותו ככתוב לשני המינים.

אין ספק שמדובר בתקופה קשה ומאתגרת מבחינות רבות, אשר בה לצד התסמינים המעיקים של הדיכאון על האם גם לגייס כוחות על מנת לטפל בילדה, ולפיכך יש חשיבות גדולה בקבלת טיפול עבור דיכאון אחרי לידה כפי שנראה במאמר הבא.

כמה מילים על אבחון וטיפול

למרבה הצער יש נשים רבות החוות דיכאון אחרי לידה ואינן פונות לטיפול בכלל או בזמן. סיבה הראשונה לכך היא בושה מפני הסטיגמה שיש לטיפולים נפשיים, אשר למרבה השמחה הולכת ופוחדת בישראל אבל עדיין קיימת. סיבה שנייה היא שהסביבה שליד האישה אומרת לה שתופעות כמו דכדוך אחרי לידה הינן נפוצות מאוד ושהגל יעבור. מסבירים לה שהדבר קשור בשינויים שחייה עוברים ושהיא עוברת בעצמה, בלחצים ומתחים שלקראת הפרק החדש בחיים וכן הלאה. נכון הדבר שדכדוך אחרי לידה הוא תופעה נפוצה מאוד, אך לעיתים אנשים שאינם מאינם הטיפולי מתקשים להבין שהאישה כבר נמצאת מעבר לדכדוך, ובכל מקרה גם דכדוך יכול להפוך לדיכאון של ממש.

מעבר לכך, נשים רבות שחוות דיכאון אחרי לידה מרגישות בושה ואשמה על כך שהיו אמורות לתפקד בתור אמהות טובות ומושלמות, כמו נשים אחרות, אך מרגישות שאינן מצליחות לעשות זאת. במידה ויפנו לטיפול הרי שהדבר מעיד לכאורה על כישלון בתפקוד כאם.

מלבד זאת חשוב לומר כמה דברים לגבי הגעה לאבחון אצל פסיכיאטר או רופא. ראשית, התופעות הנלוות לדיכאון אחרי לידה משתנות מאישה לאישה ומגבר לגבר. יחד עם זאת ישנן גם הגדרות רשמיות המופיעות במדריך הפסיכיאטרי האמריקאי שאיתו עובדים בישראל. את האבחנה מבצע פסיכיאטר שאליו אפשר ללכת במסגרת פרטית או במסגרת קופות החולים, אולם חשוב לציין שאין צורך לקבל אבחון רשמי של דיכאון אחרי לידה על מנת לקבל טיפול. נהפוך הוא: במידה שאישה מתחילה לחוש בתסמינים או שסביבתה שמה לב לכך, כדאי לפנות כמה שיותר מהר לאיש מקצוע מעולם בריאות הנפש שיש לו ניסיון רב עם הנושא, ובאותו הזמן אפשר גם לקבוע פגישת אבחון אצל פסיכיאטר.

כאמור, יש נשים וגברים החוששים מפני הליכה לפסיכיאטר עקב סטיגמות שונות, ולעיתים הדבר מונע קבלת טיפול נכון. חשוב להתגבר על החששות או הבושה ולתמוך באישה על מנת שתיגש לפחות לאיש מקצוע מעולם בריאות הנפש, בין אם מדובר בפסיכולו,ג עובד סוציאלי, מטפל אלטרנטיבי, פסיכותרפיסט או כל אדם אחר. ראוי לציין גם שאבחון של דיכאון אחרי לידה על ידי פסיכיאטר אין משמעותו שצריך ליטול תרופות. אכן, לעיתים קרובות נשים מסתייגות מנטילת תרופות באופן כללי וכמובן גם בתקופת ההנקה. מחקרים שנעשו לאורך השנים מצאו כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מביא לתוצאות יעילות במידה זהה ואף גבוהה מנטילת תרופות, ומעבר לכך כפי שנראה מיד ישנם עוד סוגים רבים של טיפולים שיכולים להועיל מאד – גם למי שאינה מעוניינת ליטול תרופות.

חשוב לדעת כי פנייה לפסיכיאטר אין משמעה בהכרח שתקבלו טיפול תרופתי, ואין שום דרך או אפילו רצון לכפות זאת עליכם. היתרון שבהליכה לפסיכיאטר הוא שתקבלו עוד חוות דעת של איש מקצוע בעל ניסיון רב, ומעבר לכך רק פסיכיאטר יכול לאבחן בצורה רשמית דיכאון אחרי לידה, למרות שגם אנשי מקצוע אחרים בהחלט יכולים לזהות את הסימנים ולהפנות לטיפול הולם. למי שמעוניינת ליטול תרופות נוגדות דיכאון, חשוב לדעת שגם רופא המשפחה וגם פסיכיאטר יכולים לרשום אותן.

ולבסוף, נציין כבר בחלק זה שיש מרכיב משמעותי ביותר להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה ולתמיכה של הסביבה, ולכן לצד פנייה לאשת טיפול מכל תחום שהוא חשוב מאוד גם שהסביבה תתגייס ותתמוך, ועל כך נרחיב בהמשך בחלק של הטיפולים הקיימים.

הגדרה של דיכאון אחרי לידה

כאמור, דיכאון אחרי לידה משתנה מאישה לאישה. יחד עם זאת, בדרך כלל התסמינים מתחילים להופיע החל מחודש לאחר הלידה ועד כחצי שנה לאחריה. על פי מדריך הפסיכיאטרי האמריקאי שבו משתמשים פסיכיאטרים בישראל, מדובר למעשה באבחנה של דיכאון כאשר המאפיין הייחודי הוא שהתסמינים הופיעו בהקשר לזמן הלידה.

בין היתר, תסמינים של דיכאון אחרי לידה כוללים תחושת ריקנות, אשמה, חוסר אונים, ירידה בהערכה עצמית, ייאוש ועצב, הפרעות בשינה, חוסר תיאבון וירידה במשקל, מחסור באנרגיות, תחושת תסכול, חרדה ולפעמים גם התקפי חרדה, התפרצות של כעסים, קושי לתת טיפול נאות לתינוק, ירידה בקשרים החברתיים, העדר חשק מיני, קשיים בדיבור ובכתיבה וקהות רגשית.

לעיתים נשים החוות דיכאון אחרי לידה גם מפגינות פחד להישאר לבד או עם התינוק שלהן, ומתקשות לדאוג לו ואפילו לעצמן. לפעמים הן מפגינות כלפי התינוק רגשות שליליים ואפילו עוברות להן מחשבות לגבי פגיעה בו, אם כי פגיעות כאלו נדירות ביותר באופן מעשי. מעבר לכך, במקרים מסוימים גם קיימות מחשבות על פגיעה עצמית ואפילו ניסיונות אובדניים, שהם כמובן הכושי החמור ביותר שמצריך התגייסות רבה מצד אנשי טיפול והסביבה הקרובה.

מדוע מופיע דיכאון אחרי לידה?

הסיבות הברורות להופעת דיכאון אחרי לידה אינן ברורות לחלוטין וסביר להניח שמדובר באינטראקציה בין מספר גורמים. כך למשל, עקב השינויים ההורמונליים שעוברים על גוף האישה המכין את עצמו לקראת הלידה וההנקה, יתכן שתהיה פגיעה באיזון הכימי בגוף ובמוח, דבר שמוביל להופעה של דיכאון. כמו כן עקב שינויים אלו יתכן שתהיה ירידה באיזון הויטמינים בדם וגם לכך יכולה להיות השפעה על התפתחות של דיכאון.

אין זה סוד שנשים רבות חוות בתקופת ההריון ולאחר הלידה שינויים יחסית קיצוניים במצבי רוח, ולעיתים מצבי רוח אלו הם הולכים בכיוון השלילי של דיכאון. לכך מתווספים שינויים משמעותיים ביותר באורחות החיים, שכן מכאן והלאה יהיה צורך להקדיש זמן רב ואנרגיות רבות לטיפול בילד ויש נשים שעבורן שינויים אלו יכולים להיות מאיימים מאוד. זאת בנוסף לשינויים גופניים עם שינוי במימדי הגוף, אשר לעיתים מוביל לפגיעה בדימוי העצמי אצל האישה. לא פעם גם התנהלותם של הבעל ושל הסביבה הקרובה יכולים לתרום, למרבה הצער, להופעה של דיכאון אחרי לידה עקב לחצים רבים ברמה הכלכלית או הבינאישית, ומצד שני היעדר תמיכה מספקת.

אמנם לא ניתן להצביע באופן מדויק על הגורם או הגורמים שמביאים לדיכאון אחרי לידה, אך לאורך השנים בהחלט נמצאו מספר גורמים שיכולים להגדיל את הסיכון לתופעה זו. כך לדוגמא, אצל זוגות שהקשר שלהם מלווה בקשיים ומשברים ישנה היתכנות יותר גבוהה להופעה של דיכאון אחרי לידה. כמו כן נשים שסבלו בעבר מדיכאון נמצאות בקבוצת סיכון יותר גדולה. גם מרכיבים שונים של סטרס בחיים, למשל במישור הכלכלי או במסגרת העבודה, מגבירים את הסיכון לדיכאון אחרי לידה. (יכול לעניין אותך גם מאמר כללי בנושא של טיפול בדיכאון מהבית)

בנוסף, דיכאון אחרי לידה יותר נפוץ אצל נשים שמעשנות סיגריות, אצל נשים שאינן מניקות את תינוקותיהן ומאכילות אותם בפורמולה, אצל נשים שחוו דיכאון עוד לפני הלידה כלומר במהלך ההריון, אצל אמהות טריות לתינוקות שבפני עצמם חווים קשיים פיזיים, ובאופן כללי אצל נשים שהתמיכה הסביבתית שהן מקבלות נמוכה יחסית. יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי אלו רק גורמי סיכון שאינם אומרים כמובן שאישה מעשנת, אישה שאינה מניקה וכדומה, נמצאת ברמה גבוהה של סבירות לדיכאון אחרי לידה, למעשה, בין 80 ל- 90 אחוז מהנשים בישראל אינן חוות דיכאון אחרי לידה.

איך מטפלים בדיכאון אחרי לידה

בחלק זה של המאמר נסקור שיטות שונות לטיפול בדיכאון אחרי לידה. נתחיל עם הטיפול התרופתי, לא מפני שהוא היעיל ביותר אלא מפני שהוא זוכה לפופולריות יחסית גבוהה כיום. קיימות מספר תרופות לדיכאון אחרי לידה המתחילות להיות אפקטיביות כעבור תקופה ממוצעת של כשלושה שבועות. יש לציין כי מחקרים מצאו שהאפקטיביות של הטיפול התרופתי זהה לזה של טיפולי פסיכותרפיה, וישנם מחקרים שמראים של הטיפול הפסיכותרפי יותר יעיל מהתרופתי.

יחד עם זאת, הטיפול התרופתי יכול להיות בחירה נכונה, בעיקר עבור נשים החוות רמה גבוהה של דיכאון, שאינה מאפשרת להן לאגור מספיק כוחות על מנת לטפל בתינוק ועל מנת להתחיל בטיפולי פסיכותרפיה, וכן עבור החוות מחשבות אובדנות ופגיעה בעצמן באחרים. במקרים האלו יש לפנות אל רופא המשפחה או לפסיכיאטר, או לחילופין פסיכותרפיסט יפנה אתכם אל גורמי המקצוע הרלוונטיים.

כמו כן, יש נשים שמעדיפות ליטול תרופות מפני שהן משתלבות עם אורח החיים המודרני והמהיר, ולכאורה מגיעות לפתרונות מיידיים המאפשרים לחזור לעבודה ולשגרה. יחד עם זאת, יש להיזהר מלהתייחס אל תרופות נוגדות דיכאון בתור גלולת פלא, שכן המציאות שונה מאוד. אין ספק שעבור חלק מהנשים נוגדי הדיכאון מביאים לאפקטיביות טובה, והם גם זמינים ואין בעיה לקחת אותם בניגוד לטיפול שמצריך דיבור עם אדם אחר ויותר השקעה. אבל צריך לקחת בחשבון שלנוגדי דיכאון עשויות להיות גם תופעות לוואי לא מבוטלות הפוגעות באיכות החיים, שלעיתים מפתחים סבילות לתרופה המצריכה הגדלה של המינון או שינוי לתרופה אחרת, וקיימים גם תסמינים של גמילה.

מעבר לכך, התרופות מטפלות בסימפטומים ואינן נוגעות בבעיה האמיתית שעומדת מאחורי הדיכאון, ולכן למרות היתרון מבחינת היכולת להחזיר אנרגיות ולתמוך במצב קשה מאוד של דיכאון, הן פעמים רבות לא מספיקות בפני עצמן לטווח הארוך.

תמיכת הסביבה באישה ובבן זוגה

אפשר לומר שהסוג המשמעותי ביותר של "טיפול" הוא התגייסות הסביבה למתן תמיכה לאישה ולבן זוגה. מדובר כמובן במשפחה הקרובה של ההורים, אחים ואף המשפחה היותר מורחבת, וזאת בכל התחומים האפשריים. בין היתר כדאי להתגייס ברמה הרגשית על מנת לשוחח עם האישה ולראות אם היא צריכה אוזן קשבת, לעמוד שם לצידה גם בצרכי היומיום כמו עזרה בטיפול בתינוק, עזרה מבחינה כלכלית, ועד כדי שיהיה רצופה יחד איתה בבית. יש לציין כי בישראל קיימים גם ארגונים של אמהות המעניקים תמיכה ומחברים בין אמהות אחרי לידה ובין אימהות ותיקות, אשר נותנות עצות פרקטיות וגם מהוות חברות שתומכות בתקופות המאתגרות והקשות. אומנם נשים אלו אינן מהוות תחליף לאיש מקצוע, אך כל תמיכה סביבתית היא חשובה ביותר.

את התמיכה הסביבתית ניתן לקבל גם במסגרות פורמאליות יותר כמו מחלקת הרווחה של הרשות המקומית, בפגישות עם עובדים סוציאליים שגם עושים ביקורי בית, ואפילו את הטיפול הזוגי והמשפחתי ניתן להכניס לתוך הקטגוריה של תמיכה סביבתית. כידוע, היחסים בין הזוג הם המשענת המרכזית העומדת לרשות האישה, אך זוגות רבים חווים לאחר תקופת הלידה קשיים ומתחים הקשורים למישורי חיים שונים. במסגרת טיפול זוגי עובדים על התקשורת של בני הזוג, מאפשרים לבטא קשיים וצרכים של כל אחד מהם, ובאופן כללי פועלים להפיכת הקשר הזוגי למקור של ביטחון, נחמה, חיבה ותמיכה.

טיפולי פסיכותרפיה בדיכאון אחרי לידה

ישנן כמה גישות של פסיכותרפיה שיכולות להיות אפקטיביות עבור דיכאון אחרי לידה, כאשר ראשונה נקראת טיפול קוגניטיבי – התנהגותי קוגניטיבי או בקיצור CBT. מדובר בטיפול המתמקד יותר בכאן ועכשיו בדגש על ההווה ולא על העבר, ולפיכך הוא יותר ממוקד וקצר מועד, ובסך הכל נחשב לאחד הטובים ביותר לטיפול בדיכאון אחרי לידה.

העיקרון שמאחורי הטיפול אומר שהתחושות כמו דיכאון או דכדוך אחרי לידה נוגעות ולתפיסות עולם ומחשבות בלתי מועילות ולא תואמות למציאות. לדוגמה, אישה שנוטה לראות את עצמה באופן בסיסי כמי שנכשלת במשימות החיים ומשימות האמהות, בהיותה נשית וכדומה, עשויה להיות נוטה לביקורת עצמית גבוהה, תתקשה לאהוב את עצמה, תאמין שהדברים לעולם לא יסתדרו, תחשוב שהסביבה אינה אוהבת ומעריכה אותה, שהיא מהווה מעמסה על הקרובים אליה וכדומה.

לכן בטיפולים אלו השאיפה היא לעזור למטופלת להבחין בתפיסות ומחשבות בסיסיות, לבדוק אם קיימות תפיסות כאלו שיוצרות מעגל שלילי של רגשות וגם לא בהכרח מתאימות למציאות. בתוך כך המטפל עוזר למטופלת להבחין בקשרים שבין המחשבות והרגשות הקשים של הדיכאון, ואיך מתקיים מעגל קסמים בין הרגשות ובין המחשבות. בהמשך בודקים בטיפול אם ניתן להחליף את המחשבות השליליות בתפיסות חיוביות יותר שיהיו יותר מועילות לאישה וגם נאמנות יותר למציאות.

בנוסף בטיפולים אלו מושם דגש על הצד ההתנהגותי, כלומר בודקים אם ישנן התנהגויות שמחזקות את התפיסות והמחשבות השליליות ואת המקום של התנהגויות כאלו בתוך המעגל. גם כאן בוחנים אם ניתן להחליף התנהגויות שאינן מועילות ומקדמות בהתנהגויות יותר חיוביות, למשל לקום מהמיטה בבוקר, לשנות את התזונה, לשמור על קשרים חברתיים, לצאת לפעילות גופנית, לבקש עזרה מאחרים, לטפח את הקשר הזוגי, לחזור לפעילויות ותחביבים וכן הלאה.

 

גישה נוספת לטיפול בדיכאון היא הגישה הדינאמית. יש לציין כי גישה זו היא פחות ממוקדת וקצרת מועד ובהחלט יכולה להתפרס על פני תקופה ארוכה. לפיכך הטיפול הדינמי אינו בדרך כלל ההמלצה הראשונה למי שסובלת מדיכאון אחרי לידה, אלא טיפולים יותר ממוקדים כמו ה- CBT. יחד עם זאת, מטפלים דינמיים בהחלט יכולים לתת מענה למצבים של דיכאון אחרי לידה, כאשר הדגש הוא יותר על היבטים עמוקים באישיות של האישה שיכולים לעמוד מאחורי הדיכאון.

כך למשל, המטפל הדינאמי יכול להתעניין במבני האישיות המוקדמים שהתפתחו אצל האישה ביחסים המוקדמים ומשפחתה, בהיבטים לא מודעים של הנפש שלה וחוויות טראומטיות שעברו עליה, כמו למשל אובדן אדם אהוב, חוויות נטישה שהיו בילדות, גירושים של ההורים וכן הלאה. בנוסף, בטיפול בוחנים את השפעת הדפוסים המוקדמים של התקשרויות עם הדמויות בילדות ואת האופן שבו הם מתבטאים בהווה, למשל על האופן שבו האישה תופסת את עצמה ואת סביבתה, האופן שבו היא תופסת את הקשר שלה עם התינוק, האופן שבו היא יוצרת קשרים עם הסביבה ומקבלת ממנה תמיכה וכדומה.

בטיפול כזה גם עוסקים בקונפליקטים בלתי מודעים שבין התשוקות והצרכים של האישה ובין הגנות נפשיות שלא מאפשרות את הביטוי שלהם, וכן פחדים וכעסים שנובעים מכך ולמעשה נמצאים מאחורי הדיכאון. ניתן לומר כי מטרתו של הטיפול הדינמי היא להרחיב את ההבנה של האישה לגבי עצמה ומכאן להביא לשחרור וביטוי יותר טוב של אנרגיות נפשיות כלואות או מודחקות. כאמור, בדרך כלל מדובר בטיפולים ארוכי טווח אך ניתן גם לבצע טיפולים קצרי מועד.

פסיכותרפיה טרנספרסונלית לטיפול בדיכאון אחרי לידה

פסיכולוגיה טרנספרסונלית נבדלת מהגישות האחרות בכמה מישורים. קודם כל, בעוד שבגישות אחרות (בעיקר תרופתי ו- CBT) יש נטייה לעסוק בתסמינים ובהקלה שלהם, הרי שבגישה טרנספרסונלית מתמקדים לא רק בהקלה של התסמינים ובשיפור מצב האישה, אלא גם מייחסים חשיבות גדולה לפוטנציאל הצמיחה שלה, אפילו במצב הנוכחי של דיכאון.

אין ספק שהריון ולידה מהווים שינוי משמעותי ביותר ופרק מהותי בחיים, ובפגישות עם המטפלת בודקים את "הסיפור" שנמצא מאחורי הדיכאון, ואיך הוא קשור אל כמיהות עמוקות מצד אחד, ואל מחסומים נפשיים שמקשים על ההגשמה שלהן מצד שני. בנוסף בודקים את שיעורי החיים שנמצאים בסיפור של המטופלת ומה ניתן ללמוד מהם, כיצד היא חווה את החיבור שלה לאחרים ולחיים בכלל וכיצד הייתה מעוניינת לחוות זאת.

ראוי להדגיש כי פסיכותרפיה טרנספרסונלית אינה מנוגדת לגישות אחרות שתוארו לעיל, וגם לא שוללת אותן אלא להיפך: אפילו מאמצת מהן כלים שמגיעים מתוכן. יחד עם זאת מדובר בהתבוננות יותר הוליסטית ורחבה שבדרך כלל בשיטות האחרות אינה נמצאת, לגבי מכלול הקיום של המטופלת והחיים שלה בתור ישות נפשית, פיזית ואפילו רוחנית. כאמור, הריון ולידה הם זמן הכולל גם התפתחות משמעותית ברמה האישית ובתפיסה של האישה את עצמה, בעודה ממלאת תפקיד ביולוגי, אישי, חברתי ותרבותי משמעותי ביותר. בגישה הטרנספרסונלית בוחנים את התפקיד הזה ואת הקשר שלו אל העולם.

למעשה, בפסיכותרפיה טרנספרסונאלית אפשר לעשות שימוש בכלים המגיעים גם מגישות מודרניות של פסיכולוגיה וגם מגישות מסורתיות, גם מהמערב וגם מהמזרח, כאשר המטפלת מוציאה מארגז הכלים את האמצעים שיכולים להתאים בצורה הטובה ביותר למצב בטיפול ולאישיות של המטופלת, למשל שימוש בקלפים טיפוליים, במיינדפולנס, בדמיון מודרך, כתיבה אינטואיטיבית, בתנועה ויצירה ועוד.

הטיפול מתקדם בצורה הדרגתית תוך הקשבה עמוקה לצרכים, ליכולות ולכוחות של המטופלת. כמו בטיפול דינאמי הוא יכול להתמקד בקונפליקטים לא מודעים ובחוויות ילדות, כמו טיפול CBT הוא יכול להתמקד במעגל שלילי של מחשבות, תפיסות, רגשות והתנהגויות, והוא יכול גם להתמקד בסיפור החיים ובשיעורי החיים, בכמיהות של האישה ובמחסומים להגשמתן.

ככל שכוחותיה של המטופלת מתחזקים, הטיפול טרנספרסונלי שואף לחזק ולרפא את הקשרים שלה עם עצמה ועם העולם, עם בן הזוג, עם חברים ואהובים, עם החברה האנושית ובכלל עם הקיום. אכן, אחת המטרות של הטיפול היא להרחיב את גבולות החוויה ולגוון את המודעות, וזהו נושא חשוב במיוחד עבור נשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה שמודעותן נוטה להיות מצומצמת לכדי נקודה שחורה ומוגבלת.

טיפול עצמי בדיכאון אחרי לידה

באופן גורף מומלץ לנשים ולגברים שסובלים מדיכאון אחרי לידה לפנות לאיש טיפול ולקבל את תמיכת הסביבה. יחד עם זאת, ללא קשר להנחיות שנותן אישה טיפול או הרופא, יש כמה דברים שניתן לבצע כדי לשפר את המצב הפיזי והנפשי. כך למשל, יש להקפיד על תזונה נכונה המכילה בין היתר אומגה 3, חומצה פולית וויטמינים מקבוצת B. כמו כן כדאי להקפיד ככל הניתן על תנועה ועל פעילות גופנית המשפרת את מצב הרוח ואת התחושה הכללית, וכדאי לעסוק בפעילויות מרגיעות שאתם מתחברים אליהן כמו למשל מדיטציה יוגה ודמיון מודרך.

מעבר לכך שווה להתייעץ עם תזונאים ועם אנשי טיפול אלטרנטיביים, שיכולים להמליץ למשל על נטילת תוספים כמו כורכומין ועל צמח ההיפריקום שנקרא בעברית פרע, שיש לו השפעות מרגיעות ומיטיבות על מערכת העצבים. מעבר לכך ישנם גם טיפולים אלטרנטיביים לדיכאון כמו דיקור סיני, ביופידבק ועוד, אך כמובן שחשוב לבחור וטיפולים שאתם באמת מתחברים אליהם ולאנשי מקצוע שיש להם ניסיון רב בנושא.

 

 

 

 

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

אודות הכותבת

התוכן נכתב ע"י אורטל קמר, בוגרת תואר ראשון במדעי ההתנהגות, בעלת תעודה של שיטת טיפול אנרגטית בשם "להאיר את ליבנו באינסוף", בעלת תעודה באימון קואצינ'ג המתמקד בתקשורת והקשבה ומטפלת בפסיכותרפיה טראנספרסונאלית.