קשה למצוא אדם שמרגיש בטוח בעצמו כל הזמן ובכל מצב, אך יש אנשים הנוטים להערכה עצמית נמוכה יחסית לאחרים ומרגישים פחות בטוחים ומסוגלים באופן תכוף. באמצעות הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית ניתן להביא לשינוי של התפיסה העצמית ואף להיעזר בחוסר הביטחון כמקפצה לעבר קיום עשיר ומלא יותר.
כמה תפיסות מוטעות לגבי חוסר ביטחון עצמי
אחת השגיאות הבסיסיות של אנשים עם חוסר ביטחון עצמי, היא לחשוב שכל השאר מרגישים מאוד בטוחים בעצמם בכל עת ובכל מצב. האמת היא, שאפילו אנשים בעלי דימוי עצמי גבוה מאוד מרגישים לא בטוחים במצבים ספציפיים שמאתגרים אותם. כאן אנו כבר מגיעים לאחד הגורמים שמאחורי ביטחון עצמי – השוואה המתמדת והלא נכונה להישגים של אחרים, ובכך נעסוק בהמשך.
עוד חשוב להבין שביטחון עצמי נמוך אינו מוגדר כהפרעה נפשית מבחינה פסיכיאטרית. אמנם הוא יכול להפריע ואפילו להפריע מאוד להתנהלות אבל הוא לא עומד בגדר "מחלה" או "הפרעה" מאובחנת. זהו מצב שכדאי לטפל בו על מנת ליהנות מרווחה נפשית טובה יותר, ולקדם את האפשרות לצמיחה אישית.
בנוסף, כאשר מדברים על חוסר ביטחון עצמי יש קשת רחבה של דרגות. לא מדובר בבעיה שחוזרת תמיד באותו האופן אצל כולם. כך לדוגמא, יש מי שסובל מחוסר ביטחון עצמי במצבים ספציפיים מאוד, למשל בעת דיבור בפני קהל, במערכות יחסים עם המין השני, במצבים חברתיים וכן הלאה. לעומת זאת, יש אנשים שאצלם הביטחון העצמי הנמוך נוטה להתרחב לעבר מישורי חיים רבים. גם העוצמות של הביטחון יכולות להשתנות מאוד, החל בכמה שניות של פקפוק עצמי וחששות שחולפים מעצמן, ועד למצבים שמעוררים חרדה חזקה.
למה יש אנשים עם חוסר ביטחון עצמי?
בשורות הבאות נתייחס לאנשים הנוטים לסבול מביטחון עצמי ירוד באופן תכוף וחזק יותר מאחרים. ראשית, כל אחד מאיתנו מגיע לעולם עם "מטען" של יכולות וכישורם פוטנציאליים, ועם נטיות אישיות בסיסיות – יש מי שנוטה יותר לכעסים, יש מי שנוטה לביישנות והססנות – וכן הלאה. על כן, ייתכנו שני אנשים שקיבלו פחות או יותר את אותם התנאים ועדיין אחד מהם יפתח דימוי עצמי נמוך יותר מאשר האחר.
יחד עם זאת, לפי הפסיכותרפיה הגורם החשוב ביותר הוא מצע ההתפתחות שנתנה הסביבה לאדם בשנות ילדותו והתבגרותו. מדובר בתהליך המתחיל כבר שנים המוקדמות ביותר, כאשר הילד מפתח את אופן ההתקשרות המיוחד שלו עם אחרים בהתאם לקשר שנבנה מול אימו. חוקרים כמו ג'ון בולבי ומרי איינסוורת' הראו שככל שהאם זמינה ועקבית יותר, כך הילד יפתח סגנון התקשרות בטוח יותר עם אחרים, וככל שתהיה פחות זמינה ועקבית כך ההתקשרות תהיה פחות בטוחה. סגנון זה מלווה לרוב את האדם גם בחייו הבוגרים.
התהליך ממשיך לאחר מכן ביחס שמקבל הילד מהוריו, ממורים ומדמויות מטפלות מרכזיות נוספות. באופן כללי, ככל שהילד מקבל הכרה בקיומו, בכישוריו, בנחיצותו ובאהבה כלפיו – כך הוא נוטה לפתח ביטחון עצמי טוב ויציב יותר. לעומת זאת, אם הסביבה אינה מבטאת מספיק הכרה בכישורים ויכולות, נוטה להתייחס באופן שלילי או ביקורתי כלפי התנהגות הילד והישגיו – כך יתפתח דימוי עצמי נמוך יותר עם נטייה לביקורתיות עצמית גבוהה.
היבט משמעותי נוסף הוא האופן שבו הילד או הנער המתבגר לומד להתבונן על עצמו. כלומר, אם הסביבה עסוקה במתן ציונים להתנהלותו תוך השוואה מרובה לאחרים, הרי שגם הוא יטה לכך והתהליך ימשיך בבגרות. במקרים אלו, במקום להיות ממוקד בהישגים, בהצלחות ובמבט על העולם מבפנים החוצה, האדם מסתכל מהחוץ אל הפנים ועסוק בהשוואה מתמדת לאחרים. מטבע הדברים, תמיד יימצא ילד שמשיג ציון גבוה יותר במבחן, ילדה יפה יותר, ילד עם יותר חברים וכן הלאה – וכך במקום שביעות רצון עצמית מתעוררת שוב ושוב ההרגשה ש- "אני פחות מאחרים".
אלו היו רק מספר נסיבות אפשריות להתפתחות חוסר ביטחון עצמי, וישנן עוד רבות. לדוגמא, ישנם מצבים ספציפיים כמו של אדם בעל לקות למידה שחווה שוב ושוב חוויות של אי הצלחה, ישנם אנשים בעלי כישורים חברתיים פחות טובים החווים כישלונות חוזרים בתחום זה, ויש אחים צעירים או ילדי "סנדוויץ'" הרואים את עצמם קטנים ופחות ראויים מאחיהם. גם כאן קיימת השפעה רבה לאופן שבו מגיבה הסביבה אל הילד ומה שהיא משדרת לו.
כיצד מתבטא חוסר ביטחון עצמי בבגרות
כאמור, חוסר ביטחון עצמי יכול להיות ממוקד בתחום אחד או במספר תחומים של החיים, ולהופיע בעוצמות שונות. בדרך כלל מאחורי הביטחון הנמוך עומדת ביקורתיות עצמית גבוהה, המביאה להערכה נמוכה ואפילו שלילית של ההתנהגות, האמירות וההישגים. חשוב להבין כי הביקורת העצמית אינה בהכרח נכונה, ובמרבית המקרים היא שגויה ולא תואמת למציאות. אפשר להביא כדוגמא אדם העושה את מלאכתו נאמנה במקום התעסוקה ואף זוכה להערכה מהקולגות והבוס, אך הוא שופט את עצמו לחומרה על כל צעד ואינו מצליח לראות את המצב לאשורו. מכיוון שכך, הוא סובל מביטחון עצמי נמוך בישיבות הצוות ומרגיש נכשל ולא ראוי. יש לציין כי ביקורת עצמית בפני עצמה איננה דבר שלילי, כל עוד משתמשים בה על מנת להשתפר ולהתפתח, אך כאן מדובר בביקורתיות שלילית אוטומאטית וחזקה, שלמעשה תוקעת את ההתפתחות העצמית ומשפיעה לרעה על הרווחה הפנימית.
כפי שאמרנו, היבט נוסף המתבטא בבגרות הוא השוואה מתמדת לאחרים, ומתן חשיבות עצומה למה שהסביבה חושבת עלינו. מדובר במהלך נפשי ההולך מהחוץ – פנימה ולא מבפנים החוצה. לכן האדם מרגיש שגם הצלחותיו הטובות ביותר פחותות מאלו של אחרים, שלא לדבר על כישלונות או פשוט תפקוד רגיל. כמו כן, הוא נעשה רגיש מאוד להערות של אחרים לגבי תפקודו, החל מטון הדיבור, דרך חיוך ומבט, ועד לתוכן המילים הנאמרות, ובמקרים רבים נוטה לפרש את ההיבטים האלו בצורה של הערכה שלילית. מכיוון שהמהלך הוא כאמור מבפנים החוצה, נפגעת גם מידת האותנטיות של ההתנהלות במקום העבודה, בזוגיות, בחברה ובתחומים נוספים. כך לדוגמא, אישה הסובלת מחוסר ביטחון עצמי בזוגיות יכולה למצוא את עצמה מתנהגת רק כדי לרצות את בעלה, בוחרת בפעילויות שהוא אוהב, מתלבשת לפי מה שהוא אוהב, ומתקשה לקבל החלטות בעצמה לפי הצרכים שלה, לפי הכמיהות העמוקות שלה, ולפי הבנתה את המצב הנוכחי.
לבסוף, חוסר ביטחון עצמי מתבטא גם בהימנעויות ממצבים שיכולים להעמיד את האדם מול הרגשות של מבוכה, בושה וחוויית כישלון. כך לדוגמא, הוא יכול להימנע מיציאה לאירועים חברתיים, להימנע מלהוריד את בגדיו על חוף הים ולכן גם מלהיכנס למים, להימנע מפגישה עם ההורים של אשתו, להימנע מפגישת עסקים חשובה – וכן הלאה. זאת עקב תהליך חשיבה הצופה מראש את התוצאות באופן שלילי שאינו משקף נאמנה את המציאות. מטבע הדברים, ההימנעות אינה מאפשרת לחוות תוצאות שונות מאלו שצפה, ולכן חוסר הביטחון אינו משתנה ואף מתקבע.
פסיכותרפיה טרנספרסונלית לחוסר ביטחון עצמי
חוסר ביטחון עצמי הוא תופעה מוכרת ורווחת מאוד שמטופלים רבים מציגים בפגישות. לעיתים קרובות זוהי סוגיה צדדית ולא המוקד שבגללו פנו לטיפול, אך עם הזמן היא הולכת ומתבררת כסוגיה מרכזית. לגישות השונות בפסיכותרפיה בהחלט יש מה להציע לאנשים הנושאים עימם דימוי עצמי נמוך, והדבר משתנה בהתאם להכשרה של המטפל והכלים המצויים בידיו.
מטפלים בפסיכורתפיה טרנספרסונלית יכולים להציע ארגז כלים מגוון ביותר למטופל, כגון כלים המגיעים מ- CBT, גישה האומרת שחוסר ביטחון עצמי נובע בראש ובראשונה מתפיסות שגויות לגבי עצמי ולגבי עולם. את האופן שבו תפיסות אלו מתגבשות ואת השפעתן ראינו בפסקאות שלעיל. טכניקות של CBT נחשבות יעילות מאוד לנושא של ביטחון עצמי, והן מאפשרות בזמן קצר יחסית לשנות את התפיסות השליליות לכדי תפיסות ריאליות, נכונות וחיוביות יותר על העצמי.
כלי נוסף שבו ניתן להשתמש הוא שיחות באוריינטציה פסיכודינאמית. שיחות אלו יכולות להתחקות אחר התפתחות הדימוי העצמי בשנים המוקדמות, כאשר המטרה היא להגיע לתובנות, לשחרור מקונפליקטים שחוסמים את ההערכה העצמית הטובה, ולא פחות חשוב – לחזק את כוחות האגו ולהעמיד את העצמי במרכז – במקום להיות עסוק כל הזמן במה שאחרים חושבים עלי.
מעבר לכך, בפסיכותרפיה טרנספרסונלית יש תפיסה ייחודית וטכניקות מיוחדות שבהחלט כדאי לקרוא עליהן ולהכיר אותן. רק למען הדוגמא, לפי הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית חוסר ביטחון עצמי יכול להוות דווקא הזדמנות נהדרת. זאת מאחר שהתחושות הלא בטוחות וההגנות שאנו מציבים מסמנות את הדרך אל העצמי הפגיע והרגיש שלנו, ומאפשרות לנו להכיר אותו טוב יותר עם הכמיהות לביטחון, אהבה והערכה. בנוסף, כאשר נפגשים עם גרעין העצמי אפשר לגלות שהוא לא כל כך בודד כפי שנראה (הרי חוסר ביטחון הוא בסופו של דבר עמדה בודדת מאוד). במילים אחרות, לפי הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית דווקא העצמי האינטימי שלנו יכול להוות דלת וגשר למימדים גבוהים יותר של קיום וחוויה, אותם אנו חולקים עם כולם, ומצויות בהם חמלה ואהבה שמרפאות אותנו. לכן, חוסר ביטחון עצמי אינו חייב להיות "טרגדיה" אלא כלי שימושי להתפתחות וצמיחה אישית, להגדלת המודעות העצמית ולקיום עשיר ומלא יותר.
