כולנו עייפים מדי פעם, וגם יש תקופות שבהן האנרגיות פחות גבוהות מהרגיל. ואולם, לפעמים עייפות ותשישות מלוות אנשים לאורך זמן רב והם חשים בבירור כי אין זה המצב הרצוי והטבעי. למצבים אלו יכולות להיות סיבות שונות ובמקרים רבים יש לפסיכותרפיה מענה עבורן.
סיבות שונות לעייפות ותשישות
אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה סובלים מתקופות ממושכות של עייפות ותשישות, ובניגוד לנהוג לחשוב לא מדובר רק באנשים מבוגרים. לתופעה זו יכולות להיות סיבות רבות ושונות שלעיתים משתלבות ביחד, וקשה לדעת מה קדם למה. באופן כללי, את הסיבות אפשר לחלק למספר מישורים עיקריים:
- המישור הפיזי – עייפות ותשישות בהחלט קשורות למחלות ותחלואות כרוניות המתמשכות על פני תקופה ארוכה, כמו למשל סוכרת, אנמיה, הפרעות שינה או קוצר נשימה. כמו כן, הן נוטות להופיע יותר אצל אנשים שאינם מקפידים על תזונה נכונה, בעלי משקל יתר, אצל מי שלא מבצע פעילות גופנית, אצל מעשנים, אצל מי שעובד מסביב לשעון, מי שלא מקפיד על שעות שינה מספיקות, וכיוצא בזאת.
- המישור התעסוקתי – בשנים האחרונות יש עלייה מתמדת בכמות שעות העבודה ובדרישות של המעסיקים מהעובדים, בדגש על המשק המתקדם כמו תעשיית ההיי-טק. כמו כן, אנשים רבים חווים שחיקה מקצועית ולחץ כרוני (סטרס) המובילים בהדרגה לתחושות של חולשה ועייפות. למעשה, בתחום זה כבר קיימת הגדרה פסיכיאטרית של "תסמונת העייפות הכרונית" ובכך נעסוק בהמשך.
- בעיות נפשיות קיימות – חולשה, תשישות ועייפות מאפיינות מצבים הקשורים לבריאות הנפש, למשל אצל אנשים הסובלים מדיכאון ומחרדות. כמו כן, לעיתים קרובות הן מופיעות אצל אנשים אשר אורח חייהם כולל שימוש תכוף בסמים פסיכדליים.
- המישור הזוגי/משפחתי – מטלות הבית, הפרנסה וגידול הילדים תובעות אנרגיות, ולא פעם מתעוררים קשיים בקשר הזוגי ובתא המשפחתי. לכן, גם מישור זה שאמור להביא לביטחון ונחמה עלוללהתאפיין בלחצים ומתחים, אשר תורמים להגברת העייפות והתשישות.
- היעדר מימוש עצמי – השאיפה למימוש עצמי מהווה כוח מניע חשוב ביותר, והמעניק מוטיבציה לבצע פעילויות ולהשיג מטרות. אם מסיבה זו או אחרת אדם מרגיש שכישוריו וכמיהותיו העמוקות אינם באים לידי ביטוי, הדבר יכול בהחלט להוביל לתסכול, ייאוש, היעדר מוטיבציה ועייפות כללית.
- תקופות ואירועים – ישנן תקופות בחיים התובעות מאיתנו משאבים רבים שאיננו מצליחים למלאם. לדוגמא, סטודנטים רבים מדווחים על תשישות במהלך לימודיהם עקב הלחץ המתמשך של המטלות האקדמיות והמבחנים, המצטרפים אל הצורך לכלכל את עצמם ולעבוד. כמו כן, ישנם אירועים היוצרים לחץ אקוטי שמכלה את המשאבים הפיזיים והנפשיים, כדוגמת פיטורים מהעבודה, גירושים, מעבר למקום מגורים חדש, וכדומה.
תפיסת מצבים מלחיצים
בכל הקשור לפן הנפשי של עייפות ותשישות ישנה חשיבות לאופן שבו האדם מפרש מצבים מלחיצים. כך לדוגמא, כל סטודנט מפרש ותופס באופן אחר את תקופת המבחנים, יש אנשים החווים את הפיטורים מהעבודה דווקא כהזדמנות לשפר עמדות, יש אנשים שמפרשים מחלה פיזית באופן דרמטי מאוד, יש מי שלא מפסיק להאשים את עצמו על כישלונות, וכן הלאה.
גם דרך ההתמודדות שלנו קשורה הדוקות לתפיסת המצב שמצריך התגייסות. אפשר למשל להתמקד בבעיה עצמה – איך אני פותר את המצב החדש שנוצר (במשפחה, בתעסוקה וכדומה), ומביא לשינוי שיקטין את הלחץ. זוהי התמודדות אופיינית יותר לגברים אך קיימת בהחלט גם אצל נשים. אפשרות נוספת היא להתמקד ברגשות שהולכים ומצטברים, לנסות לפתור אותם ולהפיג את העומס והלחץ. דרך זו אופיינית יותר לנשים. הנקודה היא, שמי שמשתמש אך ורק באפשרות הראשונה או השנייה מקבל תוצאות פחות יעילות, ואילו מי שמשלב את שתי הדרכים מתמודד עם מצבים ותקופות מלחיצות ביתר הצלחה. למעשה, שינוי התפיסה והגישה, והרחבת דרכי ההתמודדות, מהווה חלק מהטיפול הנפשי בבעיות של חולשה ותשישות הנובעות מלחץ. על הטיפול באמצעות פסיכותרפיה בבעיות אלו נדבר בהמשך.
כמה מילים על תסמונת העייפות הכרונית
בימים אלו, כאשר מדברים על עייפות ותשישות ראוי להזכיר גם את תסמונת העייפות הכרונית, שנקראת לעיתים גם "מחלת היאפים". מדובר בתסמונת מוכרת ומדוברת מאוד באירופה ובארה"ב, ובעת האחרונה היא מקבלת יותר תשומת לב גם בישראל. יש לה היבט נפשי ברור הקשור לשחיקה בעבודה ולעיתים קרובות לעומס יתר בעבודה עקב דרישות התפקיד. ההגדרה של התסמונת היא הופעה של עייפות לאורך שישה חודשים לכל היותר, שלא הייתה קודם ושאין לה הסבר רפואי, ושלא ניתנת להסבר על ידי הפרעות נפשיות, שימוש בסמים או מחלות פיזיות. אנשים הלוקים בה מדווחים על שינה שאינה מרעננת, כאבי שרירים, מפרקים, ראש וגרון, זיכרון פחות טוב מבעבר, ותשישות רבה ומתמשכת אם עסקו בפעילות גופנית. כאשר אדם סובל מתסמינים אלו יש לבצע בדיקות מקיפות על מנת לשלול מחלות פיזיות והפרעות נפשיות אחרות, ובמידה שהאבחנה היא של "קדחת היאפים" הטיפול הטוב ביותר הוא פסיכותרפיה.
טיפול בעייפות ותשישות
הפסקה האחרונה אמנם עסקה בתסמונת העייפות הכרונית, אך בפסיכותרפיה ניתן לטפל בתשישות ועייפות הנובעות מקשת רחבה של סיבות נוספות. לפסיכותרפיה יש כלים רבים שאותם יכול להציע המטפל בהתאם הכשרתו, הבנתו את המצב וניסיונו. יחד עם זאת, בכל הקשור לעייפות ותשישות הכלים הנפוצים ביותר מגיעים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית – התנהגותית, שנקראת בקיצור CBT. מדובר בגישה שפחות מתעסקת במה "שבתוך הקופסא", כלומר בסט התהליכים הרגשיים שקשורים אל העייפות ובסיבות הרגשיות שמאחוריה. המטרה היא להשיב את המטופל מהר ככל הניתן לתפקוד תקין ושלם, ולעיתים באמת מדובר בטיפול קצר מועד.
על קצה המזלג, ההתערבות ב- CBT מכוונת לזיהוי תפיסות ואמונות שיכולות להביא להחמרה של התסמינים, למשל גישה פרפקציוניסטית לתפקיד בעבודה, ביקורתיות עצמית גבוהה, דרמטיזציה מוגזמת של אירועים ומשמעותם, וכדומה. המטפל מסייע למטופל לזהות את האמונות האלו, לראות כי הן אינן בהכרח תואמות למציאות, ולהבין כיצד הן קשורות אל הרגשותיו ותסמיניו. במקומן מאתרים אמונות ותפיסות ריאליות ומועילות יותר ומשתדלים לאמץ אותן. כמו כן, המטפל מסביר למטופל על ההיבטים הפיזיולוגיים שעומדים מאחורי הקשיים, למשל שינה לא טובה או היעדר פעילות גופנית, וזאת כדי להניח את הדעת שעסוקה בניחושים ופרשנויות אודות היבטים רגשיים, דבר שלרוב אינו מוביל לפתרון ודווקא מחזק את המצוקה.
עבודה דומה נעשית על התנהגויות של המטופל המחזקות את החולשה והעייפות, ובמקומן בחירה בהתנהגויות מועילות, למשל הקפדה על סדר יום ברור, שמירה על שעות שינה מספיקות, הקפדה על פעילות גופנית מתונה, תזונה בריאה והולמת, שמירה על קשרים חברתיים, עזרה לזולת ועוד.
פסיכותרפיה טרנספרסונלית לעייפות ותשישות
השם "פסיכותרפיה טרנספורסונלית" יכול להישמע קצת מסובך, לכן נבהיר שמדובר בפסיכותרפיה לכל דבר עם "טוויסט" אחד חשוב: המטפל מחזיק בתפיסה שהקיום שלנו כבני אדם אינו מוגבל אל האני הפרטי, ונוגע במישורים רחבים יותר של הוויה אוניברסאלית שכל בני האדם חולקים. לפי גישה זו, האדם יכול להתחבר אל מימדי קיום גבוהים יותר המהווים חלק מהווייתו הטבעית, ובכך להיטיב את מצבו הנפשי ואת איכות חייו, להעשיר את חווייתו, לצמוח ולהתפתח.
דברים אלו אולי נשמעים מוגזמים למי שסובל מתשישות ועייפות ומרגיש שאין לו את הכוחות הנדרשים למשימות פשוטות, שלא לדבר על רוחנית. לכן, חשוב להסביר שבטיפולי פסיכותרפיה טרנספרסונלית יכולה להיות התייחסות למימדים אלו של הקיום, ולעומת זאת ניתן לקיים טיפול שלם מבלי לעסוק בכך בכלל. ההבדל מגישות אחרות טמון בהתייחסות שמחזיק המטפל, בין אם המטופל מעוניין לדבר על הנושא ובין אם לא.
מעבר לכך, היבט מיוחד של הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית הוא ארגז הכלים העשיר שנמצא ברשות המטפל. כלומר, ביכולתו להביא לפגישות כלים מתחום ה- CBT שעליהם דיברנו קודם, לקיים שיחות באוריינטציה פסיכו-דינאמית, וגם להביא כלים מתורת הגשטאלט, דמיון מודרך, יוגה, מדיטציה, NLP, קלפים אנרגטיים, טכניקות נשימה, מיינדפולנס ועוד. את הכלים הללו מתאים המטפל למצבו הנתון של המטופל ולפי היענותו והטכניקות שהוא מתחבר אליהן.
כך לדוגמא, מרכיב בסיסי בטיפולי פסיכותרפיה טרנספרסונלית עם אנשים הסובלים מעייפות ותשישות, יכול להיות תרגול של נשימות והרפיות. כפי שראינו, אחד הגורמים השכיחים לתסמינים אלו הוא לחץ כרוני ומתמשך, ואילו תרגילי ההרפיה והנשימה מסייעים למטופל להיכנס למרחב של רגיעה. השאיפה היא שהמטופל יוכל להגיע ולהתחבר אל המרחב הזה של רגיעה גם בחיי היומיום מחוץ לחדר הטיפולים, בין אם במסגרת העבודה, בתא המשפחתי וכדומה. תרגול נוסף שיכול להציע המטפל הוא מיינדלפולנס, סוג של מדיטציה שבה עוברים בהדרגה על חלקי הגוף ומקנים להם תשומת לב מלאה. כאשר מתרגלים את המיינדפולנס מצליחים להבחין ביתר בירור בין מה שהוא תחושה פיזית ובין מה שהוא תגובה רגשית, ובכך ניתן לצאת מתסבוכות נפשיות הגובות מחיר אנרגטי. כמו כן, עצם העברת המיקוד אל הגוף מקטינה את העיסוק הבלתי מועיל והמעייף בפן הרגשי של התשישות.
מלבד האמור לעיל, פסיכותרפיה טרנספרסונלית מציעה כאמור נקודת התייחסות מיוחדת לגבי הטיפול והחיים בכלל. בין היתר, גישה זו יכולה לסייע בזיהוי עייפות וחולשה על רקע אי הגשמה עצמית, המובילה לתסכול, כעסים, חוסר מוטיבציה, היעדר הנאה ותסמינים נוספים. באמצעות הטיפול ניתן לגלות מחדש את הכמיהות העמוקות ביותר של המטופל, לעזור לו להתחבר אליהן, ומתוכן לפתוח אפשרויות חדשות למימוש עצמי. הכרה באפשרויות אלו מובילה לגיוס אנרגיות עמוקות שנתקעו או "קפאו" בעמקי הנפש, אך בהחלט יכולות להפשיר ולהתעורר עם כיוון חדש שנותן תקווה, רצון וכוח פנימי.
