כל אדם שחווה התקף חרדה במהלך חייו יודע שמדובר בחוויה קשה. אם תסתכלו על הנתונים תראו שמדובר בחלק נרחב מאוד מהאנשים. יחד עם זאת, אם לא די בקושי של התקף החרדה יש אנשים הסובלים מהתקפי חרדה החוזרים על עצמם ולמעשה התופעה מתמשכת. מדובר בקושי לא פשוט בלשון המעטה, המשפיע באופן משמעותי על מכלול מישורי החיים: על העולם הפנימי והאישי ועל הרווחה הנפשית, על המישורים החברתיים, הזוגיות, העבודה, על התפקוד היומיומי ועוד.
כמה מילים על התקף חרדה
הסימפטומים של התקף החרדה עצמו משתנים מאדם לאדם ונוטים להופיע בצורה פתאומית, פעמים רבות כאשר מצב הרוח דווקא די רגוע. יחד עם זאת, הם מעידים שמתחת לפני השטח קיימת איזה עניין נפשי המוביל להתקף. על פי רוב מדובר בעליה יחסית מהירה של התסמינים אשר דוהים מעצמם כעבור כמה דקות. הסימפטומים של התקפים אלו כוללים בין היתר הזעה, דופק מהיר, תחושת חנק, תחושה של קוצר נשימה, תחושת חום או קור, תחושה של חוסר יציבות וסחרחורת, בחילות ואי נוחות בבטן, תחושה לא מציאותית או שנמצאים מחוץ לגוף, פחד מפני איבוד שליטה ופחד למות. מעבר לכך יכולים להיות סימפטומים נוספים כגון בכי, נוקשות של הצוואר, כאבי ראש ועוד.
התקפי חרדה מתמשכים, חוזרים ונשנים
התקפי חרדה הן תופעה נפוצה מאוד באוכלוסייה שלצערנו הולכת וגוברת בשנים האחרונות, לפי הנתונים אחד מכל שישה אנשים בישראל חווה אותם מדי שנה. יחד עם זאת, ישנם מצבים
בהם התקפי החרדה אינם דוהים ונעלמים אלא היו אלה חוזרים ונשנים. מקרים אלו נקראים בספרות המקצועית, כלומר במדריך הפסיכיאטרי האמריקאי, בשם הפרעת פאניקה. על פי המדריך האמריקאי ההגדרה הזאת מתייחסת להתקפים החוזרים על עצמם לאורך לפחות חודש אחד, כאשר הם מלווים בדאגה וחשש מאפשרות להתרחשות של התקף נוסף ומפני השלכותיו, למשל שהאדם ישתגע, ילקה בהתקף לב, יאבד שליטה וכדומה.
לחילופין, התקפים אלו מלווים בשינוי משמעותי בהתנהגות שאינו מועיל, ובעיקר הכוונה היא להתנהגות של הימנעות ממקומות ומצבים העלולים לעורר את התקף הפאניקה או לתת תוקף לחששות מפני התקף שכזה. ראוי לציין כי גם התקפי חרדה מתמשכים וחוזרים הינם נפוצים מאוד באוכלוסייה ולמעשה דומים למדי מבחינת השכיחות שלהם להתקפי חרדה רגילים.
הקושי המהותי עם התקפי חרדה מתמשכים
אין חולק על כך שהתקף חרדה בפני עצמו הוא קושי מהותי. במידה ומדובר בהתקף בודד הרי שבדרך כלל האדם מבצע כמה בירורים עם רופא המשפחה שלו או עם איש מקצוע מעולם הטיפול הנפשי, ולרוב ממשיך בדרכו. כמובן שהקושי המהותי של התקפי חרדה מתמשכים הוא בעצם העובדה שהם חוזרים על עצמם ופוגעים מאוד באיכות החיים וברווחה הפנימית. לכך מצטרפת סוגיה עוד יותר קשה והיא ההימנעות שצוינה לעיל. למעשה אחד המאפיינים הבולטים ביותר הוא שלאחר התקף חרדה האדם נכנס לחששות ודאגות הפוגעים בצורה משמעותית בביטחון העצמי שלו, ומחשבותיו הולכות שוב ושוב לכיוון של דאגה ופחד מפני החרדה.
למעשה ניתן לומר כי הקושי המהותי ביותר הוא לאו דווקא התקפי הפאניקה, שהם קשים בפני עצמם, אלא חרדה מתמשכת מפני התקף חרדה אשר גוזלת חלק נכבד מהאנרגיות הזמינות, ופוגעת בתפקוד היומיומי. יתר על כן, מכיוון שכעת נוסף מרכיב משמעותי של חרדה מתמשכת, הרי שהוא יוצר קרקע פוריה יותר להתקפי חרדה נוספים.
אם לא די בכך, ישנה גם הימנעות, טבעית ומתבקשת לכאורה, מפני הגעה למקומות ולמצבים שיכולים לעורר את התקף החרדה. יש לציין כי לעיתים הטריגר לחרדה נראה מובן, למשל מקרים של חרדה חברתית או מגורם ספציפי אחר. לדוגמא אדם שעקב עיסוקו צריך לנסוע הרבה לחו"ל וסובל מפחד מפני טיסות, ומן הסתם יחווה בשכיחות יחסית גבוהה חרדה. אולם חשוב להבדיל ולהבין שלא מדובר בהכרח בהתקפי חרדה אלא בתסמינים של חרדה עקב גורם ברור המעורר אותם. לעומת זאת בהתקפי חרדה פעמים רבות הטריגר אינו ברור ומצב הרוח יחסית רגוע ובכל זאת מופיע התקף.
עקב כך קשה מאוד לדעת מה הוא "המקום הבטוח שלי". מכיוון שהתקף יכול פשוט להופיע בכל מצב רוח ובכל מקום שקשה להבין מאילו מצבים עליי להימנע, ובאמת מה שחרדה מתמשכת עושה או להטות את הכף לכיוון של הימנעות. כלומר, אם אדם הסובל מחרדה טיסה היה נותן להימנע מטיסות ואדם הסובל מחרדה חברתית היה נוטה להימנע ממצבים חברתיים, הרי שאדם הסובל מהתקפי חרדה מתמשכים ללא טריגר ברור, נוטה להתכנס אל המקום היחיד הבטוח בתוך עולם שעלול לגרום להתקפי חרדה ללא סיבה. לכן אחד התסמינים הברורים הוא התכנסות אל תוך הבית והימנעות מיציאה החוצה אל מקומות שבהם עלולה החרדה להתעורר, וזוהי אגורפוביה.
כפי שניתן לראות מדובר במעגל שלילי המזין את עצמו. בתחילה יש התקפי חרדה אליהם מתלווים חששות ודאגות, שלא לומר חרדות מפני התקפים נוספים, ואז ממשיכים להימנעות מפני כל מקום שעלול לעורר את התחושות הקשות. כך האדם בהדרגה הולך ונמנע ממקום העבודה, מיציאות לבילויים, מצבים חברתיים וכן הלאה, דבר המשפיע על ביטחונו העצמי ועל מצב הרוח, ומונע ממנו לקבל עוגנים וחיזוקים שיכול היה לקבל מהסביבה.
זיהוי סימפטומים פיזיים של חרדה
כאשר אנו חושבים על התקפי חרדה שמכונים גם התקפי פאניקה, רוב האנשים החווים אותם, נוטים לחשוב שההתקפים הללו מופיעים ללא סיבה מוגדרת וסתם כך. ההקתפים הללו גורמים לתחושה של פחד גדול או חרדה. התסמינים הנפוצים הם דופק מהיר, הזעה, תחושה כללית של חום, סחרחורת, צורך לשירותים ועוד…אנו .
האינטראקציה המורכבת בין הנפש לגוף, הסימפטומים של חרדה הם לא רק פסיכולוגיים אלא גם פיזיים ובמתבטאים באופן מובהק. ביטויים פיזיים אלה של חרדה משתנים בצורתם ובעוצמתם לא פחות מהחוויות האישיות שלנו של המצב עצמו, וכל אחד מהם מרמז על תגובת הילחם וברח של הגוף. בואו נתעמק בכמה מהתסמינים הפיזיים השכיחים ביותר של חרדה הכוללים דפיקות לב, קוצר נשימה, הזעת יתר, מתח שרירים וקלקול קיבה.
דפיקות לב, או האצה בלתי צפויה של פעימות הלב, מבשרות לעתים קרובות על תחילתה של חרדה. הם יכולים להיות מטרידים ולהוסיף לרמות הלחץ הקיימות. קוצר נשימה, תחושה הדומה לחוסר קבלת מספיק אוויר, הוא סימפטום נפוץ נוסף הקשור לחרדה. זה יכול להיות מלווה הזעת יתר, שהיא הדרך הראשונית של הגוף להגיב לגורמי לחץ. יתר על כן, מתח השרירים הנחווה במהלך חרדה, במיוחד לאורך הצוואר, הכתפיים והגב, עלול לגרום לאי נוחות חמורה. דאגה מתמדת יכולה גם להמיט הרס על מערכת העיכול, מה שמוביל לקלקול קיבה.
ידע על תסמינים אלה יכול לסייע לאנשים להבין את חוויותיהם טוב יותר, ומדגיש את החשיבות של טיפול הוליסטי בבריאות הנפש. בהמשך מאמר זה, נפרט את הסימפטומים הללו ונדון בהשפעתם בפירוט רב יותר.
דפיקות לב: אותות של חרדה
הלב האנושי הוא איבר חזק ובעל ניואנסים, המאותת לעתים קרובות על מצוקה מעבר למאמץ פיזי. אינדיקציה אחת כזו היא דפיקות לב, סימפטום פיזי נפוץ הקשור לחרדה. כאשר אדם חווה חרדה, הלחץ הנפשי יכול לגרום לפרץ אדרנלין, המוביל לדופק מהיר או לא סדיר.
גורמים תכופים לדפיקות לב אלה יכולים לכלול רגעים של פחד עז, מצבי מתח גבוה או אפילו התקפי פאניקה פתאומיים. פעימות הלב המרפרפות, המדלגות, או הדופקות יכולות אפילו ליצור הד של גורם הלחץ הראשוני, ולהצית תגובת לחץ משנית הקשורה לפחד מדפיקות הלב עצמן.
זיהוי ושליטה בקצב הלב
הבנה וזיהוי של דפיקות לב כאינדיקטור לחרדה חיוניים לניהול יעיל של חרדה. בעזרת ידיעת שפת הלב שלנו, אנו יכולים להתחיל לזהות טריגרים לחרדה. היא גם מאפשרת יישום אסטרטגיות התמודדות, כגון טכניקות הרפיית שרירים, תרגילי נשימה עמוקה או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לפני שהחרדה מגיעה לרמות מתישות.
במקרים פחות נפוצים אך חמורים, דפיקות לב יכולות להוביל למצבים לבביים משמעותיים יותר. לכן, יש לפנות להדרכה רפואית מקצועית אם דפיקות הלב נמשכות מעבר להתקפי חרדה קצרים. ככל שאנו חוקרים סימפטומים נוספים של חרדה, כגון קוצר נשימה, מתברר כי הנפש והגוף משתלבים זה בזה.
קוצר נשימה
חרדה מזרזת לעתים קרובות מפל של סימפטומים פיזיים, ביניהם בולטת תחושת קוצר הנשימה. ההשפעה של חשש על הנשימה יכולה להיות מטרידה למדי, לעתים קרובות מחקה את התחושה של מחנק או טביעה. סימפטום זה הוא תוצאה של השינויים הפיזיולוגיים של הגוף במהלך עוררות יתר הנגרמת על ידי חרדה.
ברגעים של חרדה גבוהה, מערכת העצבים האוטונומית (ANS), האחראית על תפקודי גוף לא מודעים, מעבירה הילוך ממצב רגיל של "מנוחה ועיכול" למצב של "הילחם או ברח". התוצאה היא קצב נשימה מוגבר, היוצר תחושה של קוצר נשימה, או במונחים טכניים יותר, קוצר נשימה.
התמודדות עם קוצר נשימה
מול חוויה לא נעימה כזו, אפשר לתהות כיצד להילחם בה ביעילות. טכניקות כמו נשימה סרעפתית, מיינדפולנס והרפיית שרירים מתקדמת יכולות לעזור לנהל מקרים כאלה של אי נוחות בנשימה. שיטות אלה, המקדמות מצב רגוע יותר, מספקות שליטה לגוף לחזור למצב אוטונומי מאוזן יותר.
ראוי לציין כי כל מי שנאבק עם קוצר נשימה צריך לפנות לטיפול רפואי. אמנם זה בהחלט יכול להיות סימפטום של חרדה, כפי שהוזכר בסעיף על דפיקות לב, קוצר נשימה יכול להיות גם סימן של מצבים בריאותיים חמורים אחרים.
הזעת יתר
כאשר מתמודדים עם חרדה או מצבים מלחיצים, הגוף נוטה להגיב במגננה, תוך שימוש במספר מנגנונים כדי להתכונן לכל איום נתפס. אחד ממנגנוני ההגנה הללו הוא הגברת ייצור הזיעה המכונה הזעת יתר.
הזעת יתר נובעת לעתים קרובות מתגובת הילחם או ברח של הגוף, תגובה מובנית ללחץ או פחד. כשאתם חרדים, הגוף שלכם משחרר אדרנלין, הורמון שמכין את הגוף למאמץ גופני. לאחר מכן, בלוטות הזיעה מגורות מה שמוביל לזיעה מוגברת.
הזעת יתר יכולה להיות חרב פיפיות עבור הסובלים מחרדה, לא רק שהיא תוצר לוואי של חרדה, אלא שהיא עלולה גם להחמיר עוד יותר את תחושות החרדה. זאת בשל האופי הבולט של הזעת יתר אשר עלולה לגרום למבוכה או להגביר את המודעות העצמית, ובכך להסתחרר לחרדה נוספת.
למידה להתמודד עם הזעת יתר יכולה לשחק תפקיד מכריע בשליטה על חרדה. ניתן להשיג זאת באמצעות טכניקות הרפיה שונות, תרופות, או במקרים מסוימים, טיפולים רפואיים. חשוב גם לשמור על הידרציה בזמנים של ייצור זיעה מוגבר כדי למנוע סיבוכים בריאותיים אחרים.
בחלק הבא נעמיק בקשרים בין מתח שרירים לחרדה, ונביא המלצות למיתון השפעותיו.
מתח שרירים וחרדה
חרדה היא לא רק מצב נפשי או פסיכולוגי אלא יש לה השלכות פיזיות שיכולות לנוע בין דפיקות לב, קוצר נשימה, הזעת יתר למתח שרירים. חיבור מורכב זה בא לידי ביטוי בצורה של מתח שרירים מתמשך שלעתים קרובות עולה על פני השטח בצוואר, בכתפיים ובגב.
מתח שרירים זה הוא תגובה טבעית ללחץ. כאשר אדם חווה חרדה, הגוף עובר למצב "הילחם או ברח". זה כרוך בהכנת הגוף להתעמת או לברוח מהאיום הנתפס, מה שמוביל לכיווץ של השרירים.
איך מזהים מתח בשרירים?
זיהוי מתח שרירים משחק תפקיד מכריע בניהול חרדה. קשיחות השרירים מאופיינת לעיתים קרובות בתחושות כגון פעימות, כאב או נוקשות. חיים עם מתח שרירים ללא השגחה יכולים להיות מתישים ויכולים להחמיר את הסימפטומים של חרדה, וליצור מעגל קסמים.
טכניקות להקלה על מתח השרירים
יישום טכניקות הרפיה יכול לעזור ביעילות להקל על מתח השרירים. אלה עשויים לכלול תרגילי נשימה עמוקה, הרפיית שרירים מתקדמת, יוגה ומדיטציית מיינדפולנס.
חשוב לזכור כי החוויה של כל אדם עם חרדה היא ייחודית; לכן, מה שעובד עבור אדם אחד לא יכול לעבוד עבור אחר. לכן, לא ניתן להדגיש יתר על המידה את החשיבות של פנייה לייעוץ מקצועי כאשר מתח השרירים נמשך או מחמיר.
מדוע התקפי החרדה מתמשכים
קודם כל ראוי להזכיר כי התקף חרדה אומנם נראה כמופיע ללא טריגר ברור, אך למעשה יש מאחוריו קושי נפשי מסוים, כלומר חרדה שעד כה לא מצאה את המקום להתעורר ולהתבטא. מדוע התקפי חרדה מתמשכים וחוזרים אצל אנשים מסוימים ולא אצל אחרים? יכולות להיות לכך סיבות רבות.
כך למשל, ברמת האישיות ישנה משמעות גדולה לתפיסות שמייחס אדם להתקף החרדה הראשון, השני וכן הלאה. ככל שמדובר באישיות הנוטה יותר לחששות ופחדים, כך האדם נוטה להאמין שהתקפי החרדה עלולים להזיק לו, דבר המגביר את החששות והחרדות מפניהם ובאופן פרדוקסלי גם מגביר את הסיכון להימשכות ההתקפים. בהקשר זה יש להזכיר כי התקפי חרדה בפני עצמם אינם באמת בעלי פוטנציאל למוות ואינם פוגעים באופן משמעותי בגוף, בוודאי לא באופן שמייחסים אנשים. אומנם ההרגשה היא שההתקף קשה מאוד ושאולי חווים התקף לב, אך זוהי בדיוק הנקודה של התקף חרדה: פחד עצום מפני דבר מה שלא באמת מאיים על החיים ועל הבריאות.
יחד עם זאת, ישנם גורמים אפשריים נוספים להתקפי חרדה מתמשכים, מלבד נטייה של אישיות. למעשה קשה מאוד להצביע על גורם אחד שהוא דומיננטי יותר מאחרים וסביר מאוד להניח שמדובר בשורה של גורמים המצטרפים זה לזה. כך למשל, מחקרים בתחום החרדה מוצאים שוב ושוב שיש לחרדות היבטים תורשתיים, וכך גם לגבי התקפי חרדה והתפתחות של הפרעת פאניקה. ישנה שכיחות יותר גבוהה של התקפי חרדה והפרעת פאניקה בתוך משפחות בין אם מדובר בילדים להורים, בין אחים ואף במשפחה הרחוקה יותר.
מלבד זאת ישנם גורמים המגיעים מהסביבה שאינם תורשתיים ואינם מגיעים רק מהאישיות. לדוגמה התקפי חרדה נפוצים יותר כאשר אנשים חווים תקופות יחסית מלחיצות בחיים, כמו סטודנטים בתקופה של מבחנים, אנשים שנקראים למלא בעבודה תפקיד ניהולי אחראי ותובעני, אנשים המתמודדים עם קשיים כלכליים, אנשים עוברים משבר בזוגיות ואף גירושים, אנשים שפוטרו מהעבודה, אנשים שחוו אובדן של אדם קרוב ומשמעותי כמו הורה.
באותו האופן יכולה להיות משמעות לאירועים שהתרחשו בעבר, למשל התקפי חרדה יכולים להיות נפוצים יותר אצל אנשים שחוו בעבר פגיעה מינית או אלימות מכל סוג, שהיו נוכחים באירוע טראומטי כמו מוות, בתאונות דרכים, בפיגועים וכיוצא בזאת.
הקלה על התקפי חרדה: טיפים וטכניקות
התקפי פאניקה הם התקפי חשש עזים שיכולים להיות מכריעים. הקלה על תחושות אלה דורשת אסטרטגיות ברורות. טכניקה שימושית אחת היא נשימה עמוקה. בניגוד לנשימה רדודה שעלולה לעורר פאניקה, נשימה עמוקה יכולה להרגיע את מערכת העצבים. התמקדות בקצב השאיפות והנשיפות יכולה להסיט את תשומת הלב שלך מהתקף הפאניקה, ולגרום לך להרגיש מורכב יותר.
יתר על כן, טכניקות קרקוע כמו טכניקת 5-4-3-2-1 יכולות להחזיר אותך למציאות. זה כרוך בזיהוי חמישה דברים שאתה יכול לראות, ארבעה אתה יכול לגעת, שלושה אתה יכול לשמוע, שניים אתה יכול להריח ודבר אחד אתה יכול לטעום. לעתים קרובות התקפי פאניקה גורמים לך להרגיש מנותק, ואסטרטגיות אלה מחזקות מחדש את הקשר שלך עם המציאות.
בנוסף, להתנחם באזור בטוח ושקט יכול גם להיות מועיל. זה מאפשר תחושה של ביטחון ומקום להתמקד בטכניקות הרפיה. טכניקות הסחת דעת, כגון האזנה למוזיקה מרגיעה או עיסוק בפעילות אהובה, יכולות גם הן לעזור. חשוב לזכור שהתקפי פאניקה הם זמניים ויחלפו. המפגש איתם יכול להיות מפחיד, אבל עם האסטרטגיות הנכונות, הם יכולים להיות מנוהלים ביעילות.
בחלק הבא נתעמק בשינויים באורח החיים, כמו פעילות גופנית סדירה ושינה מספקת, שיכולים לסייע בטיפול בתסמיני חרדה בטווח הארוך.
שינויים באורח החיים לטיפול בתסמיני חרדה
אי אפשר להפריז בתפקיד שאורח החיים ממלא על הבריאות הנפשית שלנו. שמירה על אורח חיים מאוזן ובריא לא רק משפרת את הבריאות הגופנית שלנו, אלא גם תורמת באופן משמעותי למצב נפשי חיובי. אחת הדרכים היעילות ביותר לניהול תסמיני חרדה היא באמצעות פעילות גופנית סדירה. עיסוק בהליכה מהירה של 30 דקות בכל יום יכול לא רק לעזור לווסת את מצבי הרוח שלך, אלא גם להפחית את הלחץ. בנוסף, תרגילים אירוביים כמו שחייה או רכיבה על אופניים יכולים להיות בעלי השפעות מרגיעות על הסובלים מחרדה.
למזון שאנו צורכים יש גם השפעה על הבריאות הנפשית שלנו. תזונה מזינה שעשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבון רזה וחומצות שומן אומגה-3 יכולה לתרום להפחתת תסמיני חרדה. צריכה קבועה של מזונות מעובדים או כאלה העשירים בסוכרים עלולה להוביל לתנודות באנרגיה ולהחמיר חרדה.
כפי שצוין קודם לכן בסעיף אסטרטגיות התמודדות, שינה מספקת גם משחקת תפקיד מכריע בניהול חרדה. ביסוס שגרת שינה עקבית יכול לשפר את מצב הרוח והאנרגיה שלך, אשר יכול להפחית באופן משמעותי את תסמיני החרדה. מצאו זמן בכל יום לעסוק בפעילויות שמסבות לכם שמחה כמו ציור, נגינה בכלי נגינה או קריאת הספר האהוב עליכם. גלה את גורמי הלחץ שלך ולמד לנהל אותם. מצאו את טכניקת ההרפיה שלכם. עבור חלק, זה יכול להיות יוגה או מדיטציה. עבור אחרים, זה עשוי להיות טיול שקט בפארק.
בחירות אורח החיים שלך הן לא רק משמעותיות לבריאות הגופנית שלך, אלא גם לרווחתך הנפשית. אמצו שינויים אלה לשליטה טובה יותר בתסמיני חרדה.
חשיבותו של הטיפול בחרדה ממושכת
כפי שניתן להבין התקפי חרדה מתמשכים פוגעים באופן משמעותי באיכות החיים כאשר המעגל השלילי נוטה להתעצם עם הזמן. לכן חשוב מאוד לקבל טיפול אצל פסיכיאטר, פסיכולוג, פסיכותרפיסט ומטפל מכל סוג, בעל ניסיון והבנה מצוינת של מצבים אלו. בין היתר הטיפול יכול לשלב התערבות תרופתית כמו תרופות הנוגדות ספיגה של סרוטונין, ובעיקר התערבות פסיכותרפית כגון CBT, פסיכולוגיה טרנספרסונלית, טיפול דינאמי וכדומה. לכל אחד מסוגי טיפול אלו יש את האיכויות משלו. כך למשל, טיפול CBT מיועד לבחון ולשנות את דפוסי התפיסות והמחשבות שסביב התקפי החרדה, וכן את ההתנהגויות הנמנעות שמהוות חלק משמעותי מהמעגל. לעומת זאת, הטיפול הדינאמי מכוון אל שורשים פסיכולוגיים של החרדה, כגון הנטיות האישיות ואירועים טראומתיים שהתרחשו בעבר. ואילו פסיכולוגיה טרנספרסונלית עושה שימוש בכלים מאסכולות שונות, ומדגישות את היותו של האדם חלק ממכלול שלם ותומך, להבדיל מתחושה של בדידות, מחנק ומאוימות המאפיינת את החרדה.
שאלות נפוצות:
מהם התסמינים העיקריים של התקף חרדה?
תסמינים של הפרעת חרדה יכולים להתבטא בדרכים שונות. על פי NHS, סימפטומים אלו יכולים לכלול תחושות של אי נוחות, תחושה של סכנה מתקרבת או אבדון, קצב לב מוגבר, נשימה מהירה, הזעה, רעד או רעד, תחושת חולשה או עייפות, קושי להתרכז או לחשוב בבהירות, מתקשה לישון, חווה בעיות במערכת העיכול, ויש רצון עז להימנע ממצבים או מקומות מסוימים.
תסמינים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום של האדם ועל רווחתו הכללית. חשוב לציין כי הפרעות חרדה יכולות להשתנות בחומרתן ואנשים עשויים לחוות שילובים שונים בין התסמינים.
הפרעת חרדה כללית (GAD) היא מצב כרוני שבו אנשים חשים חרדה ממגוון רחב של מצבים ובעיות, ולא מאירוע ספציפי.
התופעות הבאות עשויות להצביע על נוכחות של חרדה:
- חוסר יכולת לשלוט ולהתמודד עם דאגות, המוביל למצוקה
- השפעה שלילית על חיי היומיום, כולל עבודה, בית ספר ואינטראקציות חברתיות
- קושי לשחרר דאגות ודאגה לגבי היבטים שונים של החיים כגון עבודה, בריאות, ואפילו דאגות קלות כמו מטלות הבית
אם החרדה משפיעה באופן משמעותי על חיי היומיום או גורמת למצוקה רופא יאבחן אותה ע"פ התסמינים הבאים:
- חוסר מנוחה או תחושה על הקצה -עצבנות -עייפות
- קושי להתרכז או לחוות תחושה של ריקנות נפשית
- הפרעות שינה, כגון קושי להירדם או להישאר ישן
- שרירים מתוחים
עבור אנשים שאובחנו עם GAD, אפשרויות הטיפול זמינות. מידע נוסף על הטיפול ב- GAD ניתן למצוא במקורות מהימנים.
מקורות לתוכן:
- [חרדה, פחד ובהלה](/בריאות נפשית/רגשות-סימפטומים-התנהגויות/רגשות-ותסמינים/חרדה-פחד-פאניקה/). ↩
- [הפרעת חרדה כללית (GAD)](/בריאות נפשית/תנאים/הפרעת חרדה כללית/סקירה כללית/). ↩
- [הפרעת פאניקה](/בריאות נפשית/תנאים/הפרעת פאניקה/). ↩
- [5 צעדים לרווחה נפשית](/בריאות נפשית/עזרה עצמית/מדריכים-כלים-ופעילויות/חמישה צעדים-לרווחה נפשית/). סימנים של הפרעת חרדה ניתן לזהות אם אדם חווה סימפטומים של חרדה במשך תקופה ממושכת של זמן. זה יכול להצביע על נוכחות של הפרעת חרדה. כדי לקבל הבנה עמוקה יותר של סימפטומים אלה, ניתן להתייחס למידע שסופק "חרדה, פחד ופאניקה". ↩
מהו חוק "3-3-3" להתקף חרדה?
כלל 333 הוא שיטה פשוטה להתמודדות עם חרדה ברגע נתון, במיוחד כאשר היא מופעלת על ידי מצבים ספציפיים. גישה זו כרוכה בהתבוננות בסביבה כדי לזהות שלושה אובייקטים ושלושה גירויים כאלו שיגרו את חוש השמיעה שלנו ואת חוש התנועה של שלושה רכיבים פיזיים.
איך יוצאים ממעגל החרדה?
אמצעי מכריע בשבירת מעגל החרדה כרוך בהתמודדות הדרגתית עם החששות והגורמים לחרדה. תהליך זה מטפח תחושת ביטחון משופרת, התורמת להפחתת החרדה ומאפשרת השתתפות באירועים ובמצבים משמעותיים.
האם חרדה יכולה לעבור לבד?
תסמיני החרדה יכולים להשתנות עם הזמן, לשכוך ולתת תחושה של "זרימה" מסויימת עם הלחצים של החיים. עם זאת, לרוב, חרדה ללא טיפול מקצועי לא תעבור מעצמה מכיוון שהמנגנונים הבסיסיים שמפעילים את החרדה נותרים אצל האדם וללא התייחסות אליהם, החרדה עשויה להשתפר רק באופן זמני כאשר ישנה סבירות גבוהה לחזרה של החרדה ואפילו החמרה שלה עוד יותר עם הזמן.
לכן, חיוני להתייחס לשורשי החרדה, לשנות ולטפל בשורש האמיתי של החרדה ולאמץ מנגנוני התמודדות בריאים יותר. ללא התערבות כזו, לחרדה יכולה להיות השפעה משמעותית וארוכת טווח על איכות החיים, על מערכות יחסים אישיות, על ביצועים בעבודה ועל הרווחה הכללית
