פיגור שכלי

טיפול בפיגור שכלי

טיפול בפיגור שכלי מיועד לשפר את רמת התפקוד של האדם, את הערכתו העצמית ואת מסוגלותו הכללית, כמו גם להתמודד עם בעיות והפרעות נפשיות שמהן הוא סובל. ההתערבות עשויה לכלול קשת רחבה של גורמים, החל בבית הספר ועד לרופאים, כאשר טיפולי פסיכותרפיה מהווים נדבך משמעותי וחשוב.

כמה מילים על פיגור שכלי

פיגור שכלי מכונה גם מוגבלות שכלית התפתחותית או לקות שכלית. באופן כללי, הכוונה היא לאדם אשר רמתו האינטלקטואלית והתפקודית הינה מתחת לטווח הסטנדרטי הממוצע באופן המהווה סטייה ברורה. למעשה ישנן רמות שונות של פיגור שכלי הנמדדות בציון IQ נמוך מהממוצע המתאים לגילו, והדבר מתבטא כמובן ביכולת התפקודית. למעשה, לרמת התפקוד יש כיום חשיבות גדולה אפילה יותר להגדרת הפיגור השכלי לעומת היכולת האינטלקטואלית, אם כי ההגדרה עדיין מתייחסת כאמור גם למבחן ה- IQ ומתחלקת לפיגור שכלי עמוק, פיגור שכלי קשה, פיגור שכלי בינוני, פיגור שכלי קל ופיגור שכלי גבולי. מבחינה תפקודית, טווח זה מתחיל במוגבלות סיעודית המחייבת סיוע בכל מישורי החיים, ועד לפיגור שכלי קל אשר בו צריך תמיכה קלה בלבד בכל התחומים, או תמיכה גדולה יותר בשני תחומי חיים, וגם ישנה יכולת ללמוד ולהשתקם. מלבד זאת, ההגדרה של פיגור שכלי מתייחסת גם לבעיות מוטוריות, לבעיות ביכולת הביטוי והתקשורת ולבעיות חברתיות. על כל פנים, כל אלו צריכים להתקיים לפני שהאדם הגיע גיל 18 שנים.

ההשפעה על מישורי החיים

אין ספק כי פיגור שכלי משפיע באופן דרמטי על חייו של האדם ושל משפחתו, ובמקרים רבים החיים משתנים מקצה אל קצה. הקשיים משתנים ממשפחה למשפחה ובהתאם לחומרת הפיגור, ולא פעם מחייבים התגייסות רבה ויומיומית, סיוע רב בפעולות פשוטות ומורכבות, פנייה אל וועדות רווחה, השתלבות במוסדות חינוך מיוחד, קבלת טיפולים נפשיים, דיור במעונות מוגנים, נטילת תרופות פסיכיאטריות, ועוד. כמו כן, אנשים הלוקים בפיגור שכלי מצויים בסיכון רב יותר לתאונות, לפגיעות מיניות, לפגיעות עצמיות, לפיתוח בעיות נפשיות, ונדרש מאמץ לא מבוטל בתקשורת הרציפה עימם, בהקניית כישורי חיים בסיסיים ומתקדמים, בלימוד נורמות חברתיות, ועוד. יש לציין כי לעיתים קרובות למידת ההתגייסות והיכולת של המשפחה והסביבה הקרובה עשויה להיות השפעה מהותית על מצבו של האדם והתקדמותו. אמנם לא ניתן "לרפא" פיגור שכלי אך ניתן להביא את האדם למימוש מלא ככל האפשר של יכולותיו הפוטנציאליות. כמו כן, ככל שההתגייסות, ההבנה והנכונות של הסביבה גדולות יותר, כך קטן הסיכון לפיתוח הפרעות נפשיות והתנהגותיות חריפות, והאדם נהנה מרווחה נפשית טובה יותר.

בעיות נפשיות בקרב אנשים הלוקים בפיגור שכלי

למרבה הצער, כאילו לא די בבעיה הבסיסית, פיגור שכלי גם מאופיין בשכיחות גבוהה של בעיות והפרעות נפשיות, בין אם המקור הוא ביולוגי או סביבתי. כך לדוגמא, מבחינה ביולוגית אנשים הלוקים בפיגור שכלי נוטים יותר משאר האוכלוסייה לסבול מ- ADHD ומהפרעות על בסיס של התדרדרות קוגניטיבית. כמו כן, עקב בעיות המלוות את חיי היומיום שלהם לאורך השנים, הם נוטים לסבול יותר מהפרעות אפקטיביות כמו דיכאון, הפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה) וחרדות, ואצל רבים מהם ניתן להגדיר הפרעת הסתגלות.

הטיפול בפיגור שכלי

טיפול בפיגור שכלי הינו ייחודי ובמקרים רבים מצריך התערבות רב מערכתית. הכוונה היא לשילוב של מסגרת חינוכית הולמת המדגישה תוכניות לימוד המקדמות את כישורי החיים, את היכולת התקשורתית והחברתית ובאופן כללי את הגברת ההסתגלות. כמו כן, נדבך חשוב בטיפול הוא התערבות עם המשפחה הקרובה ועם ההורים בפרט, שכן כפי שראינו מדובר במשימת חיים מפרכת הגובה מחיר כבד, מחייבת התגייסות רבה ובעלת השפעה מהותית על מצבו של האדם. בנוסף, במקרים לא מעטים ייטול המטופל תרופות פסיכיאטריות ובפרט כאשר קיימת בעיה של ריסון דחפים ונטייה להתנהגויות קיצוניות ואלימות.

לכך מצטרפים טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפים מסוגים שונים, כמו למשל טיפול בהבעה ויצירה, פסיכודרמה, טיפול בתנועה וריקוד, טיפול עם בעליי חיים וכדומה. כמובן, הטיפול משתנה מאוד בתכניו ומאפייניו בהתאם לגילו של המטופל, מצבו וחומרת הפיגור שממנה הוא סובל. באופן כללי, המטרה של הטיפולים הללו הוא לייצב ולשפר את רמת התפקוד של האדם, ולשפר את רווחתו הנפשית בין אם הוא סובל מהפרעה נפשית מאובחנת או שלא.

פסיכותרפיה לפיגור שכלי

כפי שראינו, טיפול בפיגור שכלי יכול להיעשות באמצעות קשת רחבה של אמצעים, ואחד הבולטים שבהם הוא פסיכותרפיה. יחד עם זאת, לא כל האנשים הלוקים בפיגור שכלי מתאימים לטיפולי פסיכותרפיה, מפני שהדבר מחייב רמה בסיסית כלשהי של מסוגלות לתקשורת עם המטפל, לביצוע עבודה מחוץ לקליניקה וכמובן גם נכונות להשתתף בטיפול על כל המשתמע מכך. בנוסף, כמו ההתערבויות האחרות גם הטיפול הפסיכותרפי משתנה מאוד בהתאם לחומרת הפיגור השכלי, לגיל, ליכולות ולמצב הנוכחי של המטופל.

באופן כללי, ההתערבות הפסיכותרפית הנפוצה ביותר בעבודה עם פיגור שכלי היא CBT, הנקראת גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי. מתוך השם אפשר להבין שמדובר בכלים המכוונים לשני תחומים – האחד הוא הקוגניטיבי והשני הוא ההתנהגותי. בתחום הקוגניטיבי המטרה הבסיסית היא להביא לשינוי של דפוסי חשיבה בלתי יעילים, המובילים למשל לתחושות של כעס, הערכה עצמית נמוכה, תפיסה של חוסר מסוגלות, התנגדות לסביבה, עצב עמוק וכן הלאה. באופן הדרגתי ועדין עוזר המטפל למטופל להבחין במחשבותיו, לפתח יכולת התבוננות כלפיהן (שלרוב חסרה עד נעדרת באנשים הלוקים בפיגור שכלי), ולאחר מכן לאמץ מחשבות שיכולות להיות יעילות ובריאות יותר. מהלך זה נעשה בין אם מדובר באדם הלוקה בחרדה, בדיכאון או בהפרעה נפשית אחרת, ובין אם בעייתו היא הסתגלותית מעיקרה.

התחום השני הוא כאמור ההתנהגותי, ובדומה לתחום הקוגניטיבי גם כאן השאיפה היא להחליף התנהגויות בלתי יעילות מבחינה חברתית, תקשורתית ואישית, בהתנהגויות מועילות, פוריות ורווחיות יותר. לשם כך ניתן להיעזר במגוון רחב של תרגילים ואמצעים, שאת חלקם מכיר האדם גם מהמוסדות שבהם הוא שוהה ולומד, וישנה חשיבות גדולה לנכונות ליישם את הנלמד מחוץ לכותלי הקליניקה.

גישה מרכזית נוספת בפסיכותרפיה היא הגישה הפסיכודינאמית, אשר מכוונת יותר אל מעמקי הנפש כגון אל טראומות מהילדות וקונפליקטים בלתי מודעים. אין ספק כי אנשים הלוקים בפיגור שכלי נושאים עימם החל מהשנים המוקדמות חוויות קשות של אי התאמה ואי יכולת, המובילות לא פעם להערכה עצמית נמוכה ואף לפוסט טראומה, לחרדה ולדיכאון. הכלים הדינאמיים של הפסיכותרפיה שואפים לגעת בעדינות ובמתינות בתחושות ובחוויות אלו, ולהביא לשיפור ברווחתו של האדם על ידי חוויית קשר מתקנת. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הטיפול הדינאמי פחות שכיח אצל אנשים הלוקים בפיגור שכלי, ולמרות שבעשור האחרון נעשה בו שימוש רב יותר – עדיין קיימת העדפה ברורה וגורפת לכלים הקוגניטיביים – התנהגותיים. זאת מפני שב – CBT יש יותר דגש על ההתרחשות הנוכחית אשר בה קל יותר למטופל להתמקד ולהבין, ומפני שהיא נוגעת בדיוק במוקדים הבעייתיים של האדם – דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים. יתר על כן, אם ישנה הצלחה בשינוי דפוסים אלו ניתן לראות הטבה משמעותית גם בתפיסת המסוגלות העצמית והערך העצמי של האדם.

פסיכותרפיה טרנספרסונלית ופיגור שכלי

פסיכותרפיה טרנספרסונלית היא ענף בפסיכולוגיה אשר הפגישות בו ניחנות ביותר גמישות מבחינת הכלים הטיפוליים. למעשה, מטפל טרנספרסונלי הוא אקלקטי מאוד ויכול להשתמש בארגז כלים נרחב המגיע מגישות מגוונות, כמו למשל עבודה עם חלומות, יצירה ואומנות, מוזיקה,הריקוד, דמיון מודרך, שירה, נשימות עמוקות, מיינדפולנס ומדיטציה, כלים פסיכודינאמיים ו- CBT, ועוד מגוון טכניקות אשר שמות דגש על ה- "כאן ועכשיו". על כן, ביכולתו של המטפל להתאים ביתר קלות וגמישות את הכלים ההולמים לפגישה, אשר ייטיבו עם המטופל, יקדמו נכונות מצידו לקחת חלק בטיפול, ויקדמו את המטרות.

כמו כן, נדבך משמעותי בגישה הטרנפסונלית טמון בגישה לפיה האדם חולק הוויה אוניברסאלית עם שאר הבריות, ומחובר ל- "עצמי" או ל- "מימד" גבוה יותר. זאת, ללא קשר לרמת התפקוד שלו או לרמתו האינטלקטואלית, כשלעיתים דווקא רמה נמוכה יותר של תפקוד שכלי ומחשבתי יכולה להביא לפתיחה מהירה וקלה יותר אל המימד "הגבוה". אמנם בפסיכותרפיה הטרנספרסונלית לא שוללים חוויות מיסטיות או אלוהות אך אין זה בהכרח מוקד או מטרת הטיפול, בוודאי עם הלוקים בפיגור שכלי. החשיבות מושמת על תחושות של אהבה עצמית ואהבה לשאר הבריות, על חמלה והגשמה, ועל סיפור החיים המיוחד של האדם שניתן למצוא בו משמעות רבה – אף אם הוא קשה. תפיסה שונה וייחודית זו מלווה גם את הטיפול בפיגור שכלי, והיא נוכחת כמסגרת התבוננות מצד המטפל גם אם לא מדברים עליה בכלל, וגם אם מיישמים רק כלים מתחומי ה- CBT או מגישות אחרות שבהן המטפל מיומן

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם