מימוש עצמי הוא אחד הנושאים המדוברים של תקופתנו, ולאורך השנים התייחסו אליו הוגים מתחומי הטיפול, הפילוסופיה והדת. הפסיכותרפיה של ימינו והפסיכותרפיה הטרנספרסונלית בפרט, מקנות חשיבות גדולה לנושא המימוש העצמי ויכולות להציע מגוון כלים למען המטופלים.
באילו תחומים יכול להופיע מימוש עצמי
כאשר מדברים על מימוש עצמי מתכוונים למעשה לקשת רחבה של אפשרויות הפתוחות בפני האדם בשלבים שונים של חייו. במילים אחרות, לא מדובר ביעד אחד ויחיד שאליו שואף האדם ומרגע שהושג אפשר לנוח על זרי הדפנה. מימוש עצמי הוא כוח מניע הטבוע בנו מלידה ואילו החיים משתנים ודינאמיים. אם נצליח להתחבר אל כוח הזה ולהתייחס אליו כקריאה להרפתקה ולמסע, התחנות השונות יכולות להיות מרגשות, מפתיעות ומפיחות רוח חיים בכל עת.
עוד לפני שנדבר על ההגדרה של מימוש עצמי כדאי לבחון את האופן שבו הוא יכול להתקיים במישורים שונים:
- כישורים – כל אחד מאיתנו נולד עם כישורים בסיסיים ופוטנציאל לפתח אותם, בין אם מדובר ביכולות פיזיות, קוגניטיביות, רגשיות או אחרות. לכן, מימוש עצמי יכול לקבל כל צורה שבה כישורינו מתפתחים לאורך השנים, למשל במסגרת העבודה והקריירה או במסגרת לימודים.
- יחסים – לא מעט אנשים חווים את המימוש העצמי שלהם דרך יחסים, שכן אנו יצורים חברתיים המחפשים קשר ומגע. הדבר בולט במיוחד אצל הורים לילדים החווים את אתגרי ההורות ומתפתחים דרכם, וכמובן גם בזוגיות שבה אנו יכולים ללמוד שיעורים משמעותיים. החיים כזוג הם הרחבה של העצמי וזו בהחלט נחווית כהגשמה של כמיהה בסיסית.
- עזרה לזולת – אחד הנדבכים החשובים של מימוש עצמי הוא פיתוח חמלה ואהבה, ופתיחת הלב כלפי אחרים. אין זה צעד פשוט שכן הוא מצריך התגברות על צרכים עמוקים של האני, על פגיעות ישנות ועל מטלות החיים שדורשות לא מעט זמן ואנרגיה. ואולם, סיוע לאחרים במסגרת עבודה, בהתנדבות ובפעילויות שונות בהחלט מביא לתחושה של צמיחה ומימוש עצמי.
- יצירתיות – הפן היצירתי שלנו מתחבר אל כישורים וספונטניות, לחוויית העולם, אל עושר הביטוי ואל הכרה ביכולותינו המיוחדות. אנשים רבים מוצאים את מימושם העצמי בתהליכי יצירה ואין זה משנה אם הרמה היא מקצוענית או חובבנית, למשל בציור, כתיבה, תיאטרון וכן הלאה.
- רוחניות – בכל התורות הרוחניות יש מרכיב מסוים של התפתחות, צמיחה ומימוש עצמי. ההגשמה יכולה להתבטא למשל במודעות עצמית גדולה יותר, במשמעת עצמית, בוויתור על תשוקות שמסבות נזק, ובעיקר בחיבור ומגע עם מימדי קיום שמעבר ל- "אני הפרטי".
כמובן שישנם עוד מישורי חיים רבים שבהם יכול להתבטא המימוש העצמי. בכל מקרה הוא אינו מצומצם לאחד מהתחומים שהובאו לעיל ויכול להתממש בכמה מהם במקביל, או בכולם. נקודה חשובה שעלינו לזכור, היא שמימוש עצמי קשור מאוד אל הסביבה והתרבות שלנו, הן מפני שדעותינו ותפיסותינו קשורות לחברה, והן מפני שהאנשים נותנים את הפידבק וההכרה בכך שהצלחנו לצמוח ולהשיג יעדים. במילים אחרות, הגשמה עצמית איננה בהכרח התכנסות מצומצמת אל תוך ה- "אני" הפרטי וניסיונות לשפר אותו, אלא היא כוללת גם מגע שוטף עם האנשים, העולם והיקום שסביבנו. מצד שני, על המימוש להיות אותנטי ועלינו להרגיש שהוא באמת בא מהמעמקים שלנו, ולא מתוך ריצוי משאלות ושאיפות של אחרים לגבינו. בנושא זה עוד נעסוק בהמשך.
מה יכול להקשות על המימוש העצמי?
כפי שישנם מישורים רבים שבהם ניתן להגיע להגשמה עצמית, כך ישנם מכשולים העומדים בדרכו של כל אדם. לדוגמא, אחד ההיבטים המשפיעים ביותר על היכולת לממש הוא יחסה של הסביבה עוד מתקופת הילדות. אם ניקח למשל ילד הגדל במשפחה שבה יש ביקורת רבה, יחס מזלזל ומעט מאוד הערכה חיובית, הרי שכאדם בוגר הוא עשוי לשאת מבנים נפשיים החוסמים שוב ושוב את הכמיהות העמוקות.
עוד דוגמא היא מכשולים המתקיימים באופן טבעי בחיים, למשל קשיים כלכליים, מחלות פיזיות, בעיות נפשיות, פיטורין מהעבודה וכדומה. אם אנו מתבוננים על פירמידת הצרכים של אברהם מסלאו, אנו רואים שהמימוש העצמי נמצא בקצה העליון של הפירמידה לאחר שהובטחו הנדבכים התחתונים (צרכים פיזיולוגיים בסיסיים, ביטחון בקיום הפיזי וכדומה). במידה שנוצר מצב המאלץ אותנו לחזור ולעסוק ביתר שאת בנדבכים התחתונים, הרי שהדבר יכול לבוא על חשבון המימוש העצמי שבקצה הפירמידה. יחד עם זאת, ראוי לציין כי מה שנראה לעיתים כ- "מכשול" עשוי בהחלט להפוך ל- "מקפצה" בדרך למימוש עצמי, וזאת בדרכים מפתיעות ומרגשות. הדבר תלוי מאוד באופן שבו אנו תופסים את ה- "מכשול" בין אם הוא כספי, בריאותי ויוצא בזאת.
מימוש אמיתי של העצמי
סיבה נוספת להיעדר תחושה של מימוש עצמי קשורה לאותנטיות של הבחירה. ישנם אנשים רבים שהגיעו לכאורה להישגים מרשימים מאוד, למשל לתפקיד בכיר בעבודה, למשפחה ברוכת ילדים, לעסק רווחי ומצליח, לקבלת פרסים על פועלם, וכדומה. ואולם הם עדיין מרגישים אכזבה פנימית עמוקה וחוסר מימוש שאינו מצליח להתמלא. הסיבה לכך יכולה להיות, שהבחירות והמעשים נבעו יותר משאיפה לזכות בהערכת אחרים ולרצות אותם, ופחות מתוך הכמיהות הכנות, הפנימיות והאותנטיות.
אחד ההוגים שכתבו על הנושא בפסיכולוגיה המערבית הוא דונלד ויניקוט, שהבדיל בין "עצמי כוזב" לבין "עצמי אמיתי". לדבריו, העצמי הכוזב הוא זה שמכוון כלפי הסביבה והוא נחוץ, בעיקר בשנות הילדות, על מנת לשרוד ולקבל תמיכה וחיזוק מאחרים. לעומתו, העצמי האמיתי הוא זה ששיך לנו בצורה האינטימית ביותר ויש בו אפילו מימד מיסטי (לפי ויניקוט), שבו אנו מתחברים אל הוויה רחבה ועמוקה יותר. בחיינו המוקדמים והמאוחרים אנו נעים בין העצמי הכוזב והאמיתי. כאשר הבחירות והמעשים שלנו מגיעים מהעצמי הכוזב, אפילו הישגם משמעותיים אינם נותנים את הרגשת ההצלחה, הסיפוק והאושר, כפי שניתן לקבל אפילו מהישגים "רגילים" שנובעים מהעצמי האמיתי. במילים אחרות, מימוש עצמי אינו דווקא עניין של כמות ההישגים אליהם אנו מגיעים בחיים, אלא של איכות הפעולות והחוויות שלנו.
מימוש עצמי בפסיכותרפיה
בתחילתה של הפסיכותרפיה במערב כמעט ולא הושם דגש על נושא המימוש העצמי, והעיסוק היה בעיקר בפתולוגיות נפשיות. ואולם, עם השנים ניתנה יותר ויותר חשיבות להגשמה עצמית, לאותנטיות ולדרכי הביטוי החופשיות של הפרט. כפי שראינו, הוגים מרכזיים כמו אברהם מסלאו ודונלד ויניקוט התייחסו לכך, ואליהם הצטרפו עוד רבים טובים. אחד הבולטים שבהם היה קארל רוג'רס, אבי הזרם ההומניסטי שממנו צמחה הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית. רוג'רס הקנה חשיבות רבה להגשמה עצמית ואמר שזוהי אנרגיה בסיסית ומרכזית שמניעה את חיי האדם. בהתאם לאנרגיה זו אנשים מקבלים החלטות, מבצעים בחירות, מכוונים את חייהם, מעצבים את תפיסותיהם, נפתחים לאפשרויות ומגיעים להישגים. גישה זו של רוג'רס בהחלט נמצאת גם בפסיכותרפיה הטרנספרסונלית, השואבת השראה מתפיסות דומות של הוגים ממערב וממזרח, של מורים רוחניים, פילוסופים, אנשי טיפול ועוד.
עבודה על מימוש עצמי בפסיכותרפיה טרנספרסונלית
פסיכותרפיה טרנספרסונלית מטפלת בקשת רחבה מאוד של מצבי חיים, מטרות ויעדים, אך בשורות אלו נתייחס אל סוגיית ההגשמה העצמית.
למעשה, כבר את הפנייה לטיפול בפסיכותרפיה טרנספרסונלית ניתן לראות כצעד בדרך למימוש עצמי. זאת מפני שהפנייה מעידה על ההכרה שדבר מה חסר, על מוכנות לעשות משהו כדי לשנות את המצב, על גיוס של משאבים לצורך הטיפול, ונכונות ראשונית להתחייב לפגישות ולמטרה. מעבר לכך, במהלך הפגישות ניתן לעבוד על ההגשמה העצמית בעזרת מגוון רחב של כלים אפקטיביים, אך חשוב לזכור שהגשמה עצמית כשמה כן היא – שייכת בסופו של דבר למטופל ותלויה בנכונותו להתגייס, לעבוד, ללמוד על עצמו ולבצע.
הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית מציעה כלים רבים לעבודה על מימוש עצמי, למשל דמיון מודרך, עבודה עם קלפים טיפוליים ואנרגטיים, מדיטציה מודרכת, כלים השייכים ל- CBT, שיחות באוריינטציה פסיכו-דינאמית, מיינדפולנס ועוד הרשימה ארוכה. כך לדוגמא, בשיחות באוריינטציה פסיכודינאמית ניתן להיעזר כדי לבחון מחסומים להגשמה העצמית המצויים מתחת לסף המודע, וקשורים למשל לחוויות מוקדמות מהילדות או קונפליקטים בין הסופר אגו לבין האיד. לעומת זאת, באמצעות כלים המשתייכים מעיקרם לגישה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT) אפשר לבחון תפיסות בסיסיות כלפי עצמי והעולם ("אין לי את היכולות", "לעולם לא אצליח"…), ולבחור במקומן תפיסות ודרכי חשיבה מועילות יותר שלא יעצרו שוב ושוב את האפשרות להגשמה עצמית.
בנוסף לכך, אחד ההיבטים שמייחדים את הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית היא התבוננות על האדם באופן הוליסטי, ומכאן גם על ההגשמה העצמית. הכוונה היא שהגשמה עצמית יכולה להיות אנרגיה עוצמתית בעלת שורשים רוחניים ואף מטרות רוחניות. זוהי אנרגיה ייחודית שעימה הגיע האדם לעולם זה ואותה הוא רוצה להביא לידי מימוש. בין אם הביטוי הוא בעיקר רוחני, פיזי או אחר, במהלך הפגישות ניתן להעמיק אל האנרגיה הזו שמתבטאת בכמיהה עמוקה ואותנטית, ו- "לנקות אותה" ממשאלות אחרות שאינן אותנטיות לחלוטין. בתוך כך, בניגוד לגישות אחרות ש הפסיכותרפיה המערבית, הפסיכותרפיה הטרנספרסונלית בהחלט תומכת במטופל הרואה את הגשמתו העצמית כחלק ממסע רוחני, הכולל שאיפה לחיבור אל מימדים גבוהים יותר של הקיום. מצד שני, אין כל הכרח לנקוט בגישה זו או לדבר עליה בטיפול, במידה שהמטופל בעל מערכת אמונות אחרת.
על ידי בחינת סיפור חייו של המטופל, בדגש על הפרק המסוים בתקופה הנוכחית, ניתן לבחון את האופן שבו אנרגיה זו מתבטאת או נחסמת, לראות מהו השיעור שניתן ללמוד מהביטוי או החסימה הנוכחית, ולמצוא דרכים חדשות למימוש מלא ככל האפשר של העצמיות. בתוך כך, ניתן להשתמש בכלים מגוונים וטכניקות ייעודיות אשר מטרתם היא להגביר את המודעות העצמית, לחדד את ההתבוננות על כלל מישורי הקיום (החל באישי ועד לרוחני), ומכאן להעשיר ולחזק את הכוחות לצמיחה עצמית והגשמה.
